ביום שאחרי המלחמה עם איראן: קווים לדמותה של חברה הרוסה, פגועה, מקוננת ואבלה

 29.2.12 – בית הכנסת ברח' צייטלין 22, ת"א. בערב חורפי סוער, אירחה קהילת "יחד" משוררים ומשוררות, לרגל יום השירה הבינלאומי. הם הקריאו את שיריהם מתוך חוברת, בה הודפס אוסף השירים במיוחד לכבוד היום הזה. את האירוע יזמה וארגנה המשוררת ללי ציפי מיכאלי, ובהפקת החוברת סייע המשורר יואב עזרא (ראו דיווח מורחב, בתחתית הדף בו מוצגות יחד כל 63 התמונות שבאלבום). עזרא לוי – צילום וכיתוב.
29.2.12 – בית הכנסת ברח' צייטלין 22, ת"א. בערב חורפי סוער, אירחה קהילת "יחד" משוררים ומשוררות, לרגל יום השירה הבינלאומי. הם הקריאו את שיריהם מתוך חוברת, בה הודפס אוסף השירים במיוחד לכבוד היום הזה. את האירוע יזמה וארגנה המשוררת ללי ציפי מיכאלי, ובהפקת החוברת סייע המשורר יואב עזרא (ראו דיווח מורחב, בתחתית הדף בו מוצגות יחד כל 63 התמונות שבאלבום). עזרא "הצלש הפואטי" לוי – צילום וכיתוב.

האסון מתחיל בארוחת עסקים: מספר קללות פואטיות לקראת ספר השירה החמישי

במיוחד לקוראי/ות "המבוקש מס' 2" הנה מפה למספר לשירים חדשים שפירסמתי לאחרונה. חלק מהם בוטלגים שמואלופיים וחלק מהם ייראה אור בספר החמישי שלי "האסון מתחיל בארוחת עסקים" בהוצאת נהר ספרים (2012). אלו הם טיוטות, גירסאות לא גמורות, מחשבות על הפואטיקה של הקללה בין כיבוש ודיכוי חברתי.

ולסיום הנה סרטון הקראת השיר ״פינו את התקווה״ בערב ״בית כנסת: מבית מדרש התנגדות אנתולוגיה לשירה״ ביום השירה הבינלאומי – חפשו את השירון שערכה ללי ציפי מיכאלי.

חג פורים שמח!

שני שירים חדשים ומאמר עקרוני ליום השירה הבינלאומי

עם רז'ידי בהפגנה בתל אביב של האתיופים המאוחדים. צילום: ערן סבאג
עם רז'ידי בהפגנה בתל אביב של האתיופים המאוחדים. צילום: ערן סבאג

רני יגיל: "בחרתי לחגוג את יום השירה הבינלאומי, 29 בפברואר, בקול קורא של המשורר מתי שמואלוף (1972) למען שיפור מעמד השירה בקרב הקוראים והטבת מצב המשוררות והמשוררים כאן בארץ. שמואלוף, שועל ותיק של מאבקים חברתיים, פעיל עתה עם חברים נוספים באיגוד המשוררים הצובר כוח. אחת לחודש אשתדל להביא משוררת או משורר פעילים באיגוד, אשר יאמרו כאן את דברם, יספרו מעט על פועלם ויביעו את דעתם באשר למצב השירה בישראל. לצד הרשימה הקצרה אפרסם כמה שירים של המשוררת או המשורר הכותבים. הפעם, שניים של שמואלוף: השיר המסיים והשיר הפותח בספרו החדש המתעתד לראות אור."

*

סרטון הקראת השיר- ״פינו את התקווה״ בערב ״בית כנסת: מבית מדרש התנגדות אנתולוגיה לשירה״ ביום השירה הבינלאומי – חפשו את השירון שערכה ללי ציפי מיכאלי.

פינו את התקווה, יאללה אודרוב ילדים – לרחוב
פינו את התקווה, ואנחנו משלמים את החוב

פינו את התקווה כדי שתהיה ריאה ירוקה
פינו את התקווה, ואין רפואה כשאבא חולה והקופה ריקה

פינו את התקווה וגם את הבושה, פינו בדרך כל מה שנקרה
פינו את התקווה וראש העיר אמר: "קומוניסטים, טפילים" ושב לבנות עוד מגדל יוקרה

פינו את התקווה, ורק לפודל הלבן יש מלונה
פינו את התקווה, וזרקו אותנו מהקור לצינה

פינו את התקווה, עוד אונייה שוקעת בדם
פינו את התקווה, הקפטן חוגג ומחורר את סירות ההצלה שבים

פינו את התקווה, קר בחוץ יותר מבשנה שעברה
פינו את התקווה, ושיר מבטיחה לנרקומן שלא יחזור למעברה

פינו את התקווה, בשקרים, בסמים ובכזבים להמונים
פינו את התקווה, בפנטזיות על גאולה ובמציאות של עינויים

פינו את התקווה, באיומים, במעצרים ובלי תגים
פינוי את התקווה, וקשה להבין את אלה החוגגים

פינו את התקווה, אני פוקח את עיניי
פינו את התקווה, נִקבו את שיריי

פינו את התקווה, האכילו את כיניי
פינו את התקווה, העיפו את מלאכיי

פינו את התקווה, אבל אתם עייפים ולא רוצים עוד לכאוב
פינו את התקווה, ויאללה אודרוב לרחוב

פינו את התקווה, אבל האמת ממאנת להתפנות
פינו את התקווה, אך אי אפשר לפנות תקוות

פינו את התקווה, אבל התקווה אותנו לא עזבה

בגדאד משלי

שדה התעופה הבינלאומי בבגדד, 2003
שדה התעופה הבינלאומי בבגדד, 2003 | cc: wikipedia

אני גאה ומתרגש להציג "בגדד משלי" סיפור שלישי שלי שהתפרסם בבלוג הספרותי של רני יגיל. הסיפור הראשון "הייתי קבורה כשנפגשנו" זכה במומלצי תחרות הסיפור הקצר של "הארץ", הסיפור השני "להרגיש את הבלוז" זכה במומלצי פרס עינת למד"ב.

המשך קריאת הפוסט "בגדאד משלי"