בטרור של זהויות עם שולר [סיפור]

אני ושולר יושבים בבר מואר באור זהוב בקרויצברג. הבר מלא צעירים. על הקיר גבוה מימין לנו, ציור מעוות של נערה עם דובי, שאולי מרמז לאליס בארץ הפלאות. אני מזמין פרנו, שיזכיר לי בבלנד החום שלו את הערק. שולר מזמין לימונדה, כי תכף הוא הולך לכנס של העבודה. הכרתי את שולר כשהלכתי לקנות מעיל לחורף, ולאהמשך לקרוא "בטרור של זהויות עם שולר [סיפור]"

זונה, הם עושים לךְ [סיפור]

זונה, הם עושים לךְ [סיפור] אני הולכת ברחוב בתל־אביב, אחרי שחזרתי מחו"ל ואף אחד לא יודע מי אני. אף אחד לא יודע או זוכר את העבר שלי. אני לגמרי רגילה. כמו כולן. הולכת צעד אחר צעד. ובכל זאת אני מה זה פוחדת. מתה מפחד שיֵדעו. שפתאום אני אלך ומישהו יזכור את האף שלי, למרות שעברתיהמשך לקרוא "זונה, הם עושים לךְ [סיפור]"

"אני הולך בין הקברים ומחפש את המצבה של אבא בבית העלמין סגולה בפתח תקווה" [סיפור]

אני הולך בין הקברים ומחפש את המצבה של אבא בבית העלמין סגולה בפתח תקווה. ואני לא מצליח לזכור, קל וחומר שאין לי אמצעים אלקטרוניים, כמו ג'י־פי־אס או ווייז או אייפון. אני מחפש אחריו, אתם אומרים שנים, ימים, שעות, דקות, שניות, רגעים, ואילו אצלי החיפוש הוא החיים. אני מחפש אחר הרוח של אבא ומשום מה פוחדהמשך לקרוא ""אני הולך בין הקברים ומחפש את המצבה של אבא בבית העלמין סגולה בפתח תקווה" [סיפור]"

"הוא דחף את אצבעותיו לתוך הנרתיק היבש שלי, שלחתי את ידי אל הביצים שלו" [סיפור]

חורבנה של המציאות: הפרק השלישי [סיפור] הוא דחף את אצבעותיו לתוך הנרתיק היבש שלי, שלחתי את ידי אל הביצים שלו, אהבתי את האיטיות, הוא לא ייתן לי חדירה מהירה, אלא אם כן אצווה עליו, וחוץ מזה לאחרונה תקפה אותי איזו פטרייה שגרמה לי להימשח בנוזל הסיכה הטבעי הזה באיטיות רבה. ולכן הדרכתי אותו והוא היההמשך לקרוא ""הוא דחף את אצבעותיו לתוך הנרתיק היבש שלי, שלחתי את ידי אל הביצים שלו" [סיפור]"

"פחדתי שמא הוא חולה איידס" [סיפור]

"אסור לךָ לדבר איתי," הוא אמר באופן ברור, אסרטיבי, בהיר, כאילו אדם אחר לגמרי נולד ממנו. קולו היה שנוק וחנוק. מיתרי הגרון שלו נשמעו כמו של מעשן כבד. אך למרבה הפלא ציפורניו לא היו צהובות. "אסור לךָ לדבר איתי," הוא חזר בקצב הולך וגובר וללא הפסקה. קולו הסתלסל לתוך מערבולת מפותלת, מתארכת, מתאבכת ומשתוללת של טירוף מילולי: התקף אמוק שלא פגשתי.

"המוות הולך אחרייךְ" [סיפור]

"אסור לך להישאר כאן." "למה?" "כי המוות הולך אחרייךְ." "אני לא רוצה למות." "אף אחד לא רוצה." "למה לא הוצאת אותי מהקבר?" אמא נחנקה ולא הצליחה לומר דבר. "הלכתי לבקר גם את יהלי." "לא." ויקי תלשה את שערותיה וזעקה לשמים. "הם פחדו ממני" "את הרגת אותם?" שתקתי. "ילדה שלי, מה קרה לךְ?" "אני לא ילדההמשך לקרוא ""המוות הולך אחרייךְ" [סיפור]"

" ואני אפתח לך את התחת שלי" [סיפור]

אלוהים, תן לי יום אחד, שעה אחת, דקה אחת, שנייה אחת, רגע אחד עם אמא שלי. אני מתחנן, משתחווה, מתפלל, ואני אפתח לך את התחת שלי, ואני אתן לך את מיתרי הקול שלי, ואת כל מה שנשאר לי. קח הכול. אבא שבמרומים, קח הכול, תן לי את אמא שלי. תן לי עוד רגע איתה. אניהמשך לקרוא "" ואני אפתח לך את התחת שלי" [סיפור]"

"רגבי קברי היו רכים ושונים ממה שדמיינתי" [סיפור]

רגבי קברי היו רכים ושונים ממה שדמיינתי. זאת לא היתה אדמת מדבר קשה.

"פוחד מהם. למרות שבא לי לחנוק אותם. לתפוס את הגרון שלהם ולסובב את המפרקת, כמו שהורגים תרנגולת בכפרות" [סיפור]

שדרות ירושלים 85, ואין אף אחד בחנות הנרגילות, הפיקוסים כולם מצוחצחים כמו היו עכשיו בארמון המלוכה הצרפתי, מגולחים כמו הסמלים בקלפים, אחד תלתן, אחד קוץ בתחת, אחד מעוין. אלוהים, מי יכול היה לדמיין כאלו צורות עם העץ המכוער הזה. הילדים שמים לב שאני לא שם לב אליהם ומתקדמים אלי. ומתחילים בריקוד הזה, שאני יודע שלא אצא ממנו בקלות.

"כחצי שעה לאחר פגישתנו קיבלתי אס־אם־אס שאני מפוטר" [סיפור]

בחצות הלילה העמידו אותי בעמדה המזרחית בתוך הכניסה של החניון. מנכ"ל המלון נכנס למלון בכניסה המזרחית דרך החניון והגיש אלי את תיקו. בדקתי אותו בדיוק לפי ההוראות שניתנו. המנכ"ל חקר אותי מאיפה קיבלתי את הז'יטון, וידעתי שהוא לא יאמין לאמת. כחצי שעה לאחר פגישתנו קיבלתי אס־אם־אס שאני מפוטר, ושאני מתבקש לעזוב את העבודה עד שני בבוקר. טעיתי.