אבי | למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים

16422276_1390760917635653_761323530953123079_o

אבי

1. אָבִי לָבוּשׁ בַּכִּשָּׁלוֹן

אֲדָמָה צוֹמַחַת מִבְּשָׂרוֹ שֶׁל אָבִי

הַפְּרִיחָה מֵעַל קִבְרוֹ אוֹמֶרֶת לִי שֶׁהוּא כְּבָר לֹא אֲדָמָה

אֲנִי נוֹגֵעַ בּוֹ וְאֵינִי שָׂבֵעַ.

 

2. כְּשֶׁאַבָּא מֵת

הִתְחַלְּקוּ הַמִּשְׁפָּחוֹת לִשְׁנַיִם

אַחַת רָצְתָה רֹאשׁ לְלֹא שֵׂעָר וּבַיִת לְלֹא בַּיִת

וְהַשְּׁנִיָּה רָצְתָה דַּף לְלֹא עֵט וְעָתִיד לְלֹא עָבָר

כָּתַבְתִּי אֶת מָה "שֶׁלֹּא עַכְשָׁו"

וּמֵרַרְתִּי קַדִּישׁ עַל הַיְּצוּר

שֶׁנּוֹלַד.

 

3. מְנַסֶּה לְהַשְׁאִיר הִזָּכְרוּת בְּרֶחֶם אָבִי

בְּהֵעָדְרוֹ נֶעֱדַרְתִּי אֲדָמָה אֲטוּמָה שֶׁל סַעֲרוֹת נֶפֶשׁ

חֻרְשַׁת יַבָּשׁוֹת שֶׁנִּכְרְתָה

הַבֵּיצִיּוֹת שֶׁלּוֹ חִסְּרוּ אִמָּאַדֶּמֶת

בַּמַּחְזוֹר הֲלֹא פּוֹסֵק שֶׁל שֵׁרוּתוֹ

הוּא בָּנָה מִשְׁפַּחַת גַּרְעִינֵי אֲבַטִּיחַ מְלוּחִים

מִלֶּגוֹ.

מִפְרַשׂ נִפְקָדוּתִי נוֹכֵחַ בָּרוּחַ הַנִּנְשֶׁפֶת מִתּוֹךְ זוּגוֹת עֵינָיו

אֲשֶׁר מְשִׁיטוֹת קֶמַח בְּיָם לְלֹא

תּוֹרָה.

הדפסה מחודשת של ספרי השלישי "למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים"

הספר "למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים" הודפס מחדש לאור כניסתו למערכת החינוך, בתחום הספרות בשאלת ההגירה. הזדמנות חדשה לגלות את הקסם, בהוצאת נהר ספרים.

המשורר רוני סומק ייעץ לספר, והסופר והמוציא לאור ראובן מירן ערך אותו. ניקדה והתקינה אותו שושי מירן. היוצרת דנה לוי צילמה אותי לעטיפה. הספר ראה בתמיכת קרן רבינוביץ לאמנויות בתל אביב וגם קיבלתי מענק עידוד מאח"י. הספר כינס את שירי 2007-2010 שהיו שנות סוערות בחיי. גם הקמתי את "גרילה תרבות" ביחד עם רועי צ'יקי ארד וגם פעלתי רבות להפוך את תחום השירה לתחום פוליטי, חברתי ומזרחי. השיא של השנים הללו הגיע בשנת 2011 עם התפרצות המחאה החברתית.

על העבודה האמנותית הופקדה המשוררת והמסאית שבא סלהוב, שסייעה לי לעבוד על שירי הספר. אלמוג בהר סייע בתרגום השיר הנושא "למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים" לערבית. מאז נדדתי עם השירים מהספר למקומות שלא חלמתי. השיר "חברות מסוג חדש" הולחן על ידי נועה שמר ולהקת "היפה והחיה".

קראתי את השיר "למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים" בבמות רבות בישראל, אך גם בברלין, בבאזל בפסטיבל שירה בינלאומי והוא תורגם לשפות נוספות. המבקר והמשורר אילן ברקוביץ פתח את האנתולוגיה החדשה והמקוונת בתרבות וספרות + במילים הללו: "בשירו החשוב ביותר "חברוּת מסוג חדש", המופיע בפתח ספר-שיריו השלישי "למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים", מתאר המשורר ולוחם הגרילה מתי שמואלוף מערכת יחסים עדינה בינו לבין חבר אשר שולח לו אס-אמ-אסים, שבהם הוא מאיים להתאבד."

הספר גם הוקלט והפך לספר קולי בICAST ותוכלו לשמוע איך הצלילים יוצאים מפי.

הופעתי בטלוויזיה בתוכנית הטלביזיה של מירי חנוך ואסף הראל

שלושה משירי הספר הוקראו ברשת א'

 

הקראתי את שיר הנושא בפסטיבל שירה בינלאומי, לצד עדי קיסר, מקס צ'ולק ואחרים בעיר באזל, שבשוויץ

הספר מוצא כרגע בחנויות במחירי מבצע:

להזמנת הספרנהר ספרים ת.ד. 162 בנימינה 30550 טל' 6288724 04 nahar@bezeqint.net

 

הנה שני שירים מתוכו:

חברוּת מסוג חדש

הוּא חָבֵר שֶׁל כָּל הָעוֹרְכוֹת

שֶׁל כָּל הָעִתּוֹנָאִים

שֶׁל כָּל הַסּוֹפְרִים, וַאֲפִלּוּ שֶׁל כַּמָּה אָמָּנִים מֶרְכָּזִיִּים

שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל מוּזִיקָאִים, עוֹבֵד בְּאַחַת הַהוֹצָאוֹת,

יוֹשֵׁב לִכְתֹּב, סוֹגֵר אֶת הַטֶּלֶפוֹן, פּוֹתֵחַ, סוֹגֵר, פּוֹתֵחַ, סוֹגֵר

וּמְאַיֵּם לְהִתְאַבֵּד בְּאֶס-אֶמ-אֶסִּים

מַחְלִיט לְהִתְקַשֵּׁר אֵלַי

וְלֹא יוֹדֵעַ שֶׁמְּשׁוֹרֵר מִתְאַבֵּד כִּמְעַט בְּכָל שִׁיר וְשִׁיר

אֲנִי לֹא עוֹנֶה לוֹ, רַק מַקְשִׁיב,

אַתָּה חָבֵר שֶׁלִּי, הוּא שׁוֹאֵל

כֵּן, אֲנִי מֵשִׁיב לַמְרוֹת שֶׁלֹּא רָאִיתִי אוֹתוֹ כְּבָר חֲצִי שָׁנָה

אָז מַה מַּשְׁמָעוּת הַחַיִּים, הוּא שׁוֹאֵל

 

השיר "חברות חדשה" הולחן בידי "היפה והחיה":

אבי

1.

אָבִי לָבוּשׁ בַּכִּשָּׁלוֹן

אֲדָמָה צוֹמַחַת מִבְּשָׂרוֹ שֶׁל אָבִי

הַפְּרִיחָה מֵעַל קִבְרוֹ אוֹמֶרֶת לִי שֶׁהוּא כְּבָר לֹא אֲדָמָה

אֲנִי נוֹגֵעַ בּוֹ וְאֵינִי שָׂבֵעַ.

2.

כְּשֶׁאַבָּא מֵת

הִתְחַלְּקוּ הַמִּשְׁפָּחוֹת לִשְׁנַיִם

אַחַת רָצְתָה רֹאשׁ לְלֹא שֵׂעָר וּבַיִת לְלֹא בַּיִת

וְהַשְּׁנִיָּה רָצְתָה דַּף לְלֹא עֵט וְעָתִיד לְלֹא עָבָר

כָּתַבְתִּי אֶת מָה "שֶׁלֹּא עַכְשָׁו"

וּמֵרַרְתִּי קַדִּישׁ עַל הַיְּצוּר

שֶׁנּוֹלַד.

3.

מְנַסֶּה לְהַשְׁאִיר הִזָּכְרוּת בְּרֶחֶם אָבִי

בְּהֵעָדְרוֹ נֶעֱדַרְתִּי אֲדָמָה אֲטוּמָה שֶׁל סַעֲרוֹת נֶפֶשׁ

חֻרְשַׁת יַבָּשׁוֹת שֶׁנִּכְרְתָה

הַבֵּיצִיּוֹת שֶׁלּוֹ חִסְּרוּ אִמָּאַדֶּמֶת

בַּמַּחְזוֹר הֲלֹא פּוֹסֵק שֶׁל שֵׁרוּתוֹ

הוּא בָּנָה מִשְׁפַּחַת גַּרְעִינֵי אֲבַטִּיחַ מְלוּחִים

מִלֶּגוֹ.

מִפְרַשׂ נִפְקָדוּתִי נוֹכֵחַ בָּרוּחַ הַנִּנְשֶׁפֶת מִתּוֹךְ זוּגוֹת עֵינָיו

אֲשֶׁר מְשִׁיטוֹת קֶמַח בְּיָם לְלֹא

תּוֹרָה.

 

למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים

הנה ההשקה שעשיתי עם שלמה בר וארז ביטון במועדון הלבונטין:

לפתוח מקום חדש בעולם: חביבה פדיה על "האסון מתחיל בארוחת העסקים"

front_cover1

חביבה פדיה כותבת על ספרי החדש "האסון מתחיל בארוחת העסקים":

כתיבתו השירית של מתי שמואלוף היא פנתרית. נושכת שורטת וטורפת. לעיתים מבכה עבר שקלפיו נטרפו. לעיתים מתריעה על טרף ההווה. פנתרית היא מדברת בלשון נקבה ובלשון זכר. אין לה זמן לעונג שירי אהבה. כי תוך כדי שהפנתרית הזאת כותבת שירה היא חושבת שירה וחושבת על גבולות השירה על מה שנאה בה ומה שלא נאה בה היא מקללת כועסת ותובעת. תובעת בפה. ותובעת לדין: "צריך לקחת את מי שאחראי על הרג גבולות השיר ולתת לו פרס ספרותי על שירת האימה" (עמ' 13). נורא יפים החיבורים האלה בין הדיבור על מציאות כפשוטה ובין הדיבור על כתיבת שירה והחיפוש הזה הוא אחד ממאפייני הספר: ברזל סר מדם בינתם, כמו גשר הנרקב בשיני הזמן / כתבת את כל האבנים שהתפרקו בחומה הלבנה / החלודה שנולדה בגשם השחור / אבל, איזה סיוט, איזו זועה, הם השאירו מלט /ללא שירה, סיד שהתמוסס /ללא ספריה / והאבן התרוקנה מנוזלי גוף המלה. (גרבים מצחינות מרוב פוליטריקה, עמ' 15).

לעיתים מדבר זכר לעיתים מדברת נקבה לעיתים מדבר אל זכר לעיתים מדבר אל נקבה ויש לכך סיבה עמוקה כמו כל השירה המזרחית אני מכלילה בהיסוס — הדומיננטיות של הכתיבה בשם האם:

"פני הם פני אמי / שסולחת לי על הקללות שאני ממטירה על הרודפים, הנרדף והרדוף / פני אימי הם פני / אחבק אותי כשהיא מתרחקת / בתחנת רכבת בתוך גלויה של חיילים משועממים / אני נבלעת, וספק עולה / על הרכבת באמת / כותבת מסה, אולי את האחרונה שביניהן / ומתכוננת שלא לעבור / אנדלוסיה (עמ' 14 השיר נקרא ועיני אחי בנימין, הרמיזה מעבר לדיבור המקראי היא לוולטר בנימין)…

כן וכאן הקושי וההתנגדות לכתוב שירי אהבה שהם כמו בריחה לעולם מדומיין בורגני ושבע והימנעות מהלכלוך … לכן השירה הפנתרית היא גם בדיחות גרועות וטיוטות מזוויעות קללות וכעס, אבל איזה כוח לדיבור המקלל והכועס שהוא לוקח את זה למקום של שירה כדי לפתוח מקום חדש בעולם… וכמו שאחי אסף אוהב להגיד על אוכל אני אומר הפעם על שירה: ויש עוד הרבה מאיפה שזה בא

הדברים התפרסמו לראשונה בעמוד הפייסבוק של חביבה פדיה