הלוואי משלי

זהו השיר שהקראתי בפסטיבל יערות מנשה, בליווי הנבל המקסים של רז ובאמצעות הקהל שחזר על המילה הלוואי בכל פעם שהתחלתי לקרוא. שיתוף הפעולה היה מקסים ושמחתי לפתוח את ערב המשוררות/ים בפסטיבל. אחרי ההקראה צ'יקי אמר לי שהוא אהב את השיר ושהוא לא שמע אותו בעבר (לעיתים רחוקות הוא משבח אותי פנים אל פנים). אכן זאת הפעם הראשונה שהקראתי אותו בעשר שנים האחרונות (השיר ראה אור "מגמד הצלקות" ב-2011). פגשתי את אייל פרילנדר שאחראי על הקואליציה למען בוסתן אל כיאט הפורח ונזכרנו ביחד בג'וליאנו וכיצד הוא הופיע בסלון מזל חיפה וכולם, כולל אני, בכינו כשהקרין את "הילדים של ארנה". ושוב דמעות עלו בעיני כשדיברנו על אדם אמיץ שכזה. לכן החלטתי להקדיש את השיר "הלוואי משלי" לג'ול. התגובה הייתה מרגשת. בחרתי בתמונה גאה, חזקה של אדם שלא פחד לשבור גבולות ואף שילם על כך בחייו.

חצה את הגבול: לזכרו של ג'וליאנו מר חמיס

ג'וליאנו חצה את הגבול בין האמנות לבין החיים וביקש עד יום מותו שלא להפסיק לאחוז ביניהם. רשימת פרידה.