לפעמים שתיקה לא מספיקה | "החורף שלי בזירולנד" | פאולה פרדיקטורי + פרידה מהמשוררת ברכה סרי ז"ל

"החורף שלי בזירולנד" – סיפור התבגרות איטלקי מנסה לעסוק בכאב חברתי במילניום החדש ¬ אבל התוצאה מבולבלת + פרידה מיוצרת נפלאה שאהבתי – ברכה סרי

אין מחאה ללא שירה ואין שירה ללא מחאה

איך אפשר לבחון את השירה בצד ההתעוררות החברתית? ראיון משותף שלי ביחד עם לילך ובר במגזין הקומוניסטי "זו הדרך" וגם הזמנה חינמית לאחד הסרטים הטובים שהוקרנו בישראל.

לאחות את הקריעה

שני סרטים תיעודיים, אז'י איימה והמלכה חנטרישה מתמודדים עם המזרחיות דווקא מנקודת מבט נשית, שמסבכת ופותרת בו בזמן את קונפליקט הזהות דרך שזירה של האתני במגדרי.

מעבר לחומות הגזעניות

הפילוסוף סלבוי זיז'ק, (Slavoj Zizek) כתב מסה מעניינת "The Subject Supposed to Loot and Rape" – על מציאות ופנטזיה בניו אורלינס. במסה הוא יוצר קשר בין האסון בניו-אורלינס ובין החומות שנבנו סביב אירופה ועלייתו של הימין החדש בדמוקרטיות הליברליות. ראשית המאמר בדיון ארוך על הקשר בין הדיווחים על שוד ואונס ואורגיות הפשע שהתרחשו כביכול בניו אורלינס והופרכו על ידי המשטרה המקומית לבין הגזענות בארה"ב. סלבוי זיז'ק מסביר כיצד החומות הפנימיות בתוך החברה האמריקאית מפרידים ומונעים השפעה חיצונית על חיי השחורים בגטאות.