ח"כ איתן כבל פותח את ישיבת ועדת הכלכלה בכנסת עם השיר "אני מכיר אישה אחת"

הקשיבו לח"כ איתן כבל קורא יפה יפה! – היום בפתח ישיבת ועדת הכלכלה בכנסת, את השיר שלי "אני מכיר אישה אחת", שעדיין לא פורסם בשום ספר. זה שיר שנכתב במקום כל כך אינטימי, לאהבת חיי והנה הוא נוסע למקום הכי ציבורי, והכי פוליטי. לוקח שנים לביית את המילים הפראיות שייכנסו לתוך הצליל העדין שאתה שומע בלב, לוקח יותר זמן, עד שהן מקבלות הכרה במקומות שלא דמיינת. תודה לך חבר הכנסת איתן כבל, זאת מתנת יומולדת הכי יפה שיכולתי לקבל. תודה אלונה מרים ונתנאל דיין. המשך קריאת הפוסט "ח"כ איתן כבל פותח את ישיבת ועדת הכלכלה בכנסת עם השיר "אני מכיר אישה אחת""

 שלושה שירים

שלושה שירים שהתפרסמו לראשונה בכתב העת "לקט" בעריכת טלי וייס. המשך קריאת הפוסט " שלושה שירים"

מתגעגע אליך נדב, מתי תחזור משם וננגן ביחד?

נדב ואני בלוס אנג'לס

קראו לו נדב. הכרתי אותו בארה"ב. הוא בדיוק נסע לשם ללמוד מוסיקה בM.I.T בלוס אנג'לס. אני הייתי בחור עם ראסטות שחצה את ארה"ב והגיע לעיר הרוק, לוס אנג'לס. היה לנו חבר משותף, גיא, והוא גם למד שם. מג'ם לג'ם התגלגלנו בשנות התשעים, ברחובות העצובים של עיר החלומות, בהוליווד. מסע בעקבות שיר שכתבתי לזכרו. המשך קריאת הפוסט "מתגעגע אליך נדב, מתי תחזור משם וננגן ביחד?"

השורשים הכהים של יצירת רוני סומק: האפשרויות החדשות בשירתו ובעבודתו החזותית

גיליון חדש של כתב העת "גג" עם מאמר חדש שלי על היצירה של רוני סומק  [עמוד 13]. המשך קריאת הפוסט "השורשים הכהים של יצירת רוני סומק: האפשרויות החדשות בשירתו ובעבודתו החזותית"

כתב העת "הדור" – היחיד שמפרסם כיום שירים, סיפורים ומאמרים בעברית בארה"ב

כתב העת "הדור" הוא כתב העת הספרותי היחיד שמתפרסם בעברית. היה לי הכבוד לפרסם בו שירים חדשים, שאני הוגה בהם בתקופה האחרונה. תודה לעורך לב חקק ובקרוב אקפוץ וגם אקרא את כל החומרים המעניינים שבתוכו. בעצם יש שני כתבי עת דיאספוריים, כלומר שמתקיימים מחוץ לישראל ושומרים על העברית, באירופה מכאן ואילך ו"הדור" בארה"ב. אמנם זה לא הרבה, יחסית לעובדה שרוב של היהודים חיים מחוץ למדינת ישראל. יחד עם זאת, היצירה הזאת מראה שהעברית יכולה לשרוד ללא לאומיות. ארחיב על כך בפרויקט שאני עוסק בו לאחרונה לכשאוציאו לאור. המשך קריאת הפוסט "כתב העת "הדור" – היחיד שמפרסם כיום שירים, סיפורים ומאמרים בעברית בארה"ב"

שיר שמרקיד שלדים

צילום: שגיא נוריאל

כתבתי את השיר "שיר שמרקיד שלדים: דיוניסוס רסטה" לזכרו של חברי הטוב עמית שני. לשימחתי נמצאה לשיר במה בעיתון "הארץ". השיר היה אמור להכנס לספר, אך בסוף הכנסנו שירים אחרים לזכרו של עמית. ובכל זאת אני רוצה להודות לאלון בר, שעזר לי בעריכה, וייבדל לחיים ארוכים. המשך קריאת הפוסט "שיר שמרקיד שלדים"