גיליון חדש של כתב העת "גג" עם מאמר חדש שלי על היצירה של רוני סומק [עמוד 13]. המשך קריאת הפוסט "השורשים הכהים של יצירת רוני סומק: האפשרויות החדשות בשירתו ובעבודתו החזותית"
תגית: הספר השביעי
כתב העת "הדור" – היחיד שמפרסם כיום שירים, סיפורים ומאמרים בעברית בארה"ב
כתב העת "הדור" הוא כתב העת הספרותי היחיד שמתפרסם בעברית. היה לי הכבוד לפרסם בו שירים חדשים, שאני הוגה בהם בתקופה האחרונה. תודה לעורך לב חקק ובקרוב אקפוץ וגם אקרא את כל החומרים המעניינים שבתוכו. בעצם יש שני כתבי עת דיאספוריים, כלומר שמתקיימים מחוץ לישראל ושומרים על העברית, באירופה מכאן ואילך ו"הדור" בארה"ב. אמנם זה לא הרבה, יחסית לעובדה שרוב של היהודים חיים מחוץ למדינת ישראל. יחד עם זאת, היצירה הזאת מראה שהעברית יכולה לשרוד ללא לאומיות. ארחיב על כך בפרויקט שאני עוסק בו לאחרונה לכשאוציאו לאור. המשך קריאת הפוסט "כתב העת "הדור" – היחיד שמפרסם כיום שירים, סיפורים ומאמרים בעברית בארה"ב"
share this:
share this:
דיוניסוס ראסטה
share this:
שיר שמרקיד שלדים
כתבתי את השיר "שיר שמרקיד שלדים: דיוניסוס רסטה" לזכרו של חברי הטוב עמית שני. לשימחתי נמצאה לשיר במה בעיתון "הארץ". השיר היה אמור להכנס לספר, אך בסוף הכנסנו שירים אחרים לזכרו של עמית. ובכל זאת אני רוצה להודות לאלון בר, שעזר לי בעריכה, וייבדל לחיים ארוכים. המשך קריאת הפוסט "שיר שמרקיד שלדים"
share this:
share this:
"וְהִנֵּה אֲנִי עוֹמֵד עִם הַמִּזְוָדָה, וְהַסְּפָרִים בְּיָדִי…"
המשך קריאת הפוסט ""וְהִנֵּה אֲנִי עוֹמֵד עִם הַמִּזְוָדָה, וְהַסְּפָרִים בְּיָדִי…""
share this:
share this:
בגידה כואבת ליופי
share this:
share this:
השיר הוא המקום הכי בטוח | The Poem is the safest place
השיר הוא המקום הכי בטוח
הם מחכים בחוץ להרביץ לךְ
הם קוראים לךְ הומו-מזדיין-בתחת-קוקסינל-אוכל-בתחת,
ואתה לא רוצה לצאת החוצה,
את נשארת עוד רגע בתוך השיר הזה
הם מפחדים לאהוב אותך, אומרים שזה הדרך שבה אתה מביט עליהן,
אולי הם חושבים שכמו קוסם, במבט אחד, תהפוך אותם לנשים שלהם
תכשף אותם והם לא יחזרו להביט בכדורגל, מבלי לחשוב על האורגיה ההמונית הזאת
של זכרים שקופצים אחד על השני.
כמו המלט אתה לא רוצה לצאת מחוץ לשיר הזה,
אבל אתה כבר לא ילד באיזה סרט הוליוודי,
אתה יוצא החוצה, אתה מקריא את השירים שלך על העדינות החסרה בהם,
הם מקנאים בך
בדרך בה אתה רוקד, בדרך בה אתה צוחק
בדרך בה אתה כותב, בדרך בה אתה אוהב
The Poem is the safest place
They’re waiting outside to hit you
They call you buttfucker-tranny-assmucher-queer
And you don’t want to go out
You stay put for a while in this poem
But they are afraid to love you
The way you look at them
Maybe they think that like a magician, with a look, you’ll make them their wives
Hex them so they couldn’t watch football without thinking of this great big orgy
Of males jumping on each other
You snicker at them, but like Hamlet you don’t want out of this poem
You’re not a kid no more in some Hollywood movie,
You go out, you read your poetry with their absent tenderness,
They envy
The way you dance, the way you laugh
The way you write, the way you love
