החירות תשרור אחרי העריצים: ראיון עם ארבעה פליטים מהמזרח התיכון

פליט מכורדיסטאן הסורית, אקדמאית פלסטינית, פליט מדמשק וסטודנטית מירדן – כולם בגלגול גרמני של חייהם, כשהלב צופה אל המזרח התיכון. ראיינתי בברלין ארבעה פליטים על ההתקוממויות בעולם הערבי עם דגש על לבנון ועל עיראק שהצליחו להוריד את ראשי הממשלה מכיסאן. לראיון המלא באתר העוקץ.

לצאת לרוד טריפ במזרח התיכון: על ספרה החדש של לילך ובר

"העצמי של הכותבת הוא מפת ארץ ישראל והיא רוצה לייצר מפה חדשה וחומלת, משוחררת מפטריארכליות, ללא דיכוי מעמדי, לצאת לרוד טריפ במזרח התיכון, הפלסטיני, להפוך כל לא לכן" מאמר חדש שלי על ספר השירה של לילך ובר עלה באתר העוקץ.

וְעַכְשָׁו הָעִבְרִית נוֹשֶׁמֶת שָׂפוֹת זָרוֹת

"מתי שמואלוף לא מוותר על אף אחד מדגלי הפעיל-משורר אבל מניף אותם כך שהקורא נופל בקסמם ולא רק נרתע מלהבותיהם. "עברית מחוץ לאיבריה המתוקים" הוא ספרו היותר בשל של שמואלוף, מלא באהבה רכה. ייתכן שהקור והזרות מרככים, ייתכן שהגיל וההורות שנתגשמה". אביב שניר באתר העוקץ מעלה את סך הביקורות ל2:1 לזכות "עברית מחוץ לאיבריה המתוקים". האמת שחיכיתי לביקורת מרחיבה שכזאת. בלי כל ההגדרות של הוא שם, או אנחנו כאן, אלא בתוך רצף של היצירה שלי. תודה מכל הלב

אופטימיות וכאב: תשובה לסרטון "אף אחד לא רוצה לחיות בישראל" של ניסן שור

בסרטון של ניסן שור "אף אחד לא רוצה לחיות בישראל" הוא מדבר על העזיבה של רבים את ישראל. הוא מציין שגם בני ובנות האליטות, גם ילדי חברי הכנסת, אלו מהאופוזיציה ואלו מהקואליציה – כולם נשלחים החוצה מהטיטאניק השוקעת. "מי יישאר בארץ?" שואל ניסן שור ועונה, "קנאי דת והלאומנים." לכאורה, בתור מי שגר בין ברלין ות"א, אני אמור להיות הנמען המיידי של כזה נאום להסכים איתו על ירידתה של התרבות הישראלית ועל התשובה בהגירה החוצה, או בהבנת הכאב של אלו שנשארים מאחור ואין להם את הפריבילגיה לעזוב את ישראל. אך אני רוצה להציג דעה אחרת, שלא מקובלת על השמאל הנמצא בקינה תמידית.

להתנער מהמומחה לערבים

שמח על ניצחון מחאה קטנה שביצעתי נגד הסטטוס הגזעני של הדסק של צבי יחזקאלי בערוץ עשר.

מבחר קלישאות וסילופים מהגטו בישראל

הביקורת של יותם ראובני על ספרו החדש של מתי שמואלוף מושתתת על הכחשת ההיסטוריה היהודית והאירופאית ועיוותה ועל פרנויה אופנתית של ישראלים המדמיינים את החיים בברלין באופן מרוחק מהמציאות ונגועים בפאתוס ציוני, בבורות ובקרתנות המטופחים בישראל. איריס חפץ אמסלם בתשובה ישירה וכנה, שמחזירה את הספר להקשרים הנכונים. מבחר קלישאות וסילופים מהגטו בישראל הביקורת של יותםהמשך לקרוא "מבחר קלישאות וסילופים מהגטו בישראל"

שירתה של אמירה הס נותנת לנו עיניים [מאמר]

לקראת השקת ספר שיריה החדש של המשוררת אמירה הס וספר מאמרים חדש על יצירתה, אני חוזר ומתבונן ביצירתה, שמעניקה לנו עיניים לבכות איתן שירתה של אמירה הס נותנת לנו עיניים קריאה בספר של אמירה הס, "כמו בכי שאין לו עיניים להיבכות", מתכוננת סביב מודוס של קינה מעגלית ולה מופעים פואטיים רבים. העורכת ניצה דרורי בכל זאתהמשך לקרוא "שירתה של אמירה הס נותנת לנו עיניים [מאמר]"