"שלא אשאר כבוי ככה"

כל שיר נושא בתוכו זיכרון. השירים המשמעותיים בחיי מכילים בתוכם זיכרונות. אני זוכר למעשה איך שמעתי בפעם הראשונה את הפזמון "מכיוון ההר הכל רגיל / אוקטובר הטוב עומד להתחיל" של עמיר לב, כשנסעתי במכונית של הוריי, אל מול הקניון של חיפה, בואכה העלייה של כביש פרויד. והתחלתי לבכות. כל הסכסוך המזויין הזה קרע לי את הלב. לא יכולתי לשאת אותו על גבי, במיוחד כחיפאי שראה את משטר ההפרדה בעיר הולדתו.

על העשוקים וכנס בעלי ההון

בנימין נתניהו, שר האוצר, מתכנן לקצץ עוד מיליארדים מתקציבי הממשלה בכחלק מהמדיניות הניאו-ליברלית של ממשלתו הימנית. זה לא מפריע לו ולשאר פקידי האוצר, להמשיך ולדבר בז'רגון של מתקנים חברתיים. מי שקורא את תקצירי ההמלצות שפורסמו לקראת הכנס, נתקל במילים כמו "צמצום האבטלה" "לקראת רפורמה בחינוך" ועוד נושאי הרצאות, שמשכיחות את האשמה הרובצת על הממשלה הנוכחית וקודמתה בכלל ועל פקידי האוצר בפרט.