תגית: חיפה

למה אני שונא בתי ספר לשפה גרמנית בברלין

אני שונא את בתי הספר לשפה. שתבינו, שבשבילי לחזור לבית הספר הוא סיוט. אני בן ארבעים שתים, ורוב התלמידים הם צעירים שבֵעים אירופאיים שלהם זאת חוויה של טקס התגברות: הם מסיימים את התיכון בשטוקלהום ובאים להשכיר דירה בעיר הזולה באירופה. מדינת הרווחה הסקנדינבית היא קלף מנצח כאן. יש את אלו כמובן, כמוני, שבאים מאזורים של קונפליקט, מלחמה, ביזה של בעלי הון ואיתם יש לי דיאלוג אחר. למשל כשלמדתי מיד כשהגעתי לברלין בנויקלן בבית ספר לשפה (Volksschule), מיד הכרתי את חבר טורקי, עומאר, שהיה שולח לי סמסים שיכורים באמצע הלילה, ומזמין אותי לשתות איתו, וכל הזמן צועק "כפרה", עד שכל הבר מתרגל וחוזר אחריו על המילה; ג'אן, החבר שלי מטזיקיסטאן שדיבר פרסית עם המשוררת הפרסית עדי תישרי, דרך הווטאסאפ שלי; אולגה שהגיעה ממולדובה, והייתי מת על הדרך בה היא ביטאה את שמי עם דגש על המ. שכך יצא שבמקום "מתי" היא אמרה "מוּתי"; מריה ממיורקה, שהיינו מדברים שעות על זוגיות של אחרי שנות השלושים. רק כאן גיליתי שהקורס הישראלי של מכון גתה לא היה בדיוק עזר, לכן חזרתי על הקורס הראשון של A1. והיה כייף, החבורה מיד התארגנה ביחד ומצאנו את עצמנו מבלים ביחד, הולכים לקריוקי ומקבלים האפי האוור, ומשתכרים במהירות, עד שהאני הקוריאנית מתוודה שהיא בודדה וקשה לה מאוד. כך התחממנו בחורף הראשון שלנו באשכנז. אך בקורס השני כבר איבדתי עניין, רציתי לכתוב ולא היה לי זמן לכל שיעורי הבית האלו. ושנה שלמה, כמעט שלא למדתי בצורה מסודרת.
להמשיך לקרוא

| עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

"שלא אשאר כבוי ככה"

כל שיר נושא בתוכו זיכרון. השירים המשמעותיים בחיי מכילים בתוכם זיכרונות. אני זוכר למעשה איך שמעתי בפעם הראשונה את הפזמון "מכיוון ההר הכל רגיל / אוקטובר הטוב עומד להתחיל" של עמיר לב, כשנסעתי במכונית של הוריי, אל מול הקניון של חיפה, בואכה העלייה של כביש פרויד. והתחלתי לבכות. כל הסכסוך המזויין הזה קרע לי את הלב. לא יכולתי לשאת אותו על גבי, במיוחד כחיפאי שראה את משטר ההפרדה בעיר הולדתו. להמשיך לקרוא

| עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | כתיבת תגובה

אל תספרו לי על בן גוריון: שתי קריאות שונות ב"עוודה"

יום אחד, בהיר או כהה, מלא שמש או קריר וקפוא, תומר גרדי, עורך "סדק" ביקש ממני לכתוב סיפור קצר שיתרחש במציאות שאחרי שיבת הפליטים. עד אז ניסיתי בכל הכוח שלא לכתוב סיפורים על המציאות היומיומית ועל האמונות הפוליטיות והחברתיות שלי. רציתי לברוח הכי רחוק מהזמן והמרחב הנוכחי. אך הבקשה שלי הצליחה לחדור את החומה של הסירוב שלי. ונוצר סיפור שקושר את חזרת היהודים-הערבים למדינות ערב ובו זמן את חזרת הפליטים הפלסטינים לפלסטינים בתוך סיפור שבתוך סיפור. להמשיך לקרוא

| עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | תגובה אחת

מיצוי הצלקות שיש לי על הגוף: ראיון של עינת יקיר במוסף בית אביחי

"עם אירוניה אתה לא יכול לצאת לפעולה. אלא אם כן אתה ג'ון סטיוארט". מתי שמואלוף – משורר, מבקר ופעיל חברתי – מוציא ספר חדש ונוטש את תל אביב אחרי עשור לטובת חיפה להמשיך לקרוא

| עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 4 תגובות

נקודת העקירה ממש בפתח העלים: השאלון באתר "מעמול"

תשובות שלי לשאלות מגוונות שהוצבו על ידי מור דרעי במדור "מעמול" באתר הסטודנטים של מכללת ספיר להמשיך לקרוא

| עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | כתיבת תגובה

חנות קטנה, ועדיין מטריפה: תמיכה בחנויות ספרים עצמאיות

בצעירותי במהלך החיפוש אחר יסודות לבניית העצמי שלי, הגעתי לחנות במרכז הכרמל בחיפה, שנראתה כמו קיוסק. בחנות היו פזורים ספרים רבים ולא ידעתי במה לבחור. המוכר ניגש אלי מאיים. היה לו שפם גדול ושיער פרוע. הוא שאל אותי מדוע באתי לחפש ספרים. אמרתי לו שאני די מחפש את עצמי. הוא העניק לי במחיר מוזל את הספר "זן ואמנות אחזקת האופנוע" של רוברט מ. פירסיג. הספר שינה את ההתבגרות שלי, העניק לי אחיזה במושגים רומנטיקה וקלאסיקה והוביל אותי ללימודים באוניברסיטה ולכתיבת שירה ופרוזה. כך התחלתי את מסעי בעולם הרוח. להמשיך לקרוא

| עם התגים , , , , , , | 3 תגובות

תל-אבסורד

ביקורת על ספר שירה ראשון של מתן-ארז קולנשר שזכה בפרס "רחל נגב לשירה" לשנת תש"ע ועוד השקות, הודעות … להמשיך לקרוא

| עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , | כתיבת תגובה