ישראלי בברלין: מתפללים לשם יתברך אללה ואכבר

לא נסעתי לברלין בכדי להיות פרשן באל־ג'זירה, אבל המכתב הזה לא עוזב אותי. מפקד חטיבת גבעתי כותב שצריך להכרית את האוייב, ואני נזכר בעמלק

ישראלי בברלין: הבליץ קריג הספרותי של ברלין

איזה פחד, העריכה הסתיימה, קיבלנו את סדר היצירות, עברנו הגהות, נבחרה יצירת אמנות, העטיפה כמעט מוכנה, ההשקה כבר כמעט סגורה (11.9) ופרוייקט חיי (בשנים האחרונות) הולך ומתקרב לכדי יציאה מתוך רחמי אל תוך הקוראים והקוראות. אי אפשר להסביר את ההרגשה, שדומה לאיבוד של ביטחון עצמי. וכל יום שעובר מקרב אותי בחזרה למקום שאותו עזבתי. שבת שלום!

תודה על ברכות היומולדת

תודה לכל המברכים והמברכות, תודה מכל הלב. מי שרוצה לחגוג איתי, מוזמן היום בשש לערב שירה עם מאיה קופרמן, רונן אלטמן קידר במוזיאון היהודי בברלין היום התפרסמה כתבה גם בעיתון "טאז" (גרמנית)
מי שרוצה לחגוג בישראל, כבר מוזמן מעכשיו להשקת ספרי החדש "מקלחת של חושך, וסיפורים נוספים" בהוצאת כנרת זמורה דביר ב11.9 בחנות סיפור פשוט. פרטים נוספים יבואו בהמשך. אבל תוכלו כבר לקרוא סיפור אחד מתוכו
הברכות כולן לב אחד גדול ואני מרגיש אותו גם כאן.
נ.ב. התחלתי לכתוב טור בעיתון הארץ ואשמח אם תוכלו לתת קצת תגובות טובות, אחרי כל הנאצות לטור האחרון …
אז מתראים בקרוב! אהבה גדולה!

חייבים לעצור את המלחמה והטבח! להביא את המנהיגים לדבר על שלום ולא להרוג חפים מפשע. רק שלום, הוא תעודת הביטחון של העם היהודי במזרח התיכון!

שבת שלום!

ישראלי בברלין: הלב שלי הוא ערבי תלוש מהמזרח התיכון

שכבתי בצבא הסדיר, מתחת לטנקי הפלדה הזהובים הכבדים ושימנתי את הפטמות המסריחות שלהם. תמיד פחדתי שייכנס איזה נהג ויתחיל לנסוע מעלי וימחץ אותי. החרדה מזכירה לי את השיר הבא:

"נגעת בצמרות העצים
בלילות של ירח מלא
רוקד מכושף עם טווס דמיוני
נוטש את הגוף לדקה, וחוזר"

כך אני מפזם בהרמן־שטראסה שבנויקלן הטורקית. וגם אני הייתי מתוקלט ברגע האהוד־בנאיי הזה של מסיבות פוּל־מוּן.

"ועכשיו אתה כאן,
במכונית משומשת,
עם תיבת הילוכים
תקועה ברוורס.
מבקש, אם אפשר,
להיות רק עוד פעם,
ברגע של חסד
קשוב אל הלב".

השואה החברתית: תגובת מהגר ליאיר לפיד

יאיר לפיד מנצל בציניות את השואה כדי לתקוף ישראלים כמוני שעזבו לאירופה, במקום להודות שישראל היא הורה ששונא את ילדיו. במקום להכניס את הילד הביתה ולדאוג לו, הוא מזהיר אותו – יהיה לך רע בחוץ. שר האוצר, הסתכל בראי האמיתי, ולא זה שבביתך ברמת אביב. מכתב מישראלי בברלין

האוצר חושב שהציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם

בדיוק כמו ששר פעם שלום חנוך: "הציבור מטומטם לכן הציבור משלם". וכך סידר "מבצע עמוד ענן" לממשלה את מה שהיא כל כך רצתה – כי במלחמה אין צורך להסביר לאומנות, הדרת נשים ובזבוז אינסופי של משאבים

האשכנזי-הערבי: ראיון עם איתמר הנדלמן בן כנען סמית

(הכתבה מובאת כאן בשינויים קלים מהמקור) ביום אחד, לפני מספר חודשים, החליט העיתונאי והסופר איתמר הנדלמן בן-כנען לעבור ביחד עם משפחתו (אולגה, זוגתו ושרלין, בתו החורגת) ליפו. הוא עזב את תל-אביב, שהצטברה בספרות ובשירה שלו והתבטאה בחבריו. שינוי המיקום, הביא גם לשינוי זהות. ובכלל, התחקות אחרי שמות המשפחה של איתמר יכול להביא לתובנות והארות עלהמשך לקרוא "האשכנזי-הערבי: ראיון עם איתמר הנדלמן בן כנען סמית"