חינוך לנוודות בשירה [שיר]

היום בעיתון ידיעות אחרונות.

חִנּוּךְ לְנַוָּדוּת בַּשִּׁירָה

אַתְּ שׁוֹאֶלֶת הַאִם אֲנַחְנוּ מִתְכַּוְּנִים לְהִשָּׁאֵר פֹּה
כְּאִלּוּ גָּדְמוּ לַחַיִּים אֶת הַיָּדַיִם
שֶׁיִּמְשְׁכוּ אוֹתָנוּ לַמַּסָּעוֹת
לִבְרֹחַ מִשּׂוֹנְאֵי הַזָּרִים הַפַּטְרִיוֹטִים לַשִּׂנְאָה
לְהִתְאַהֵב בַּמָּקוֹם הַזֶּה וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לָאֵיבָה
אַתְּ שׁוֹכַחַת שֶׁהַתְּפִלָּה נוֹעֲדָה
לְהִתְנַגֵּד לַנֶּצַח, לְעָתִיד, לַדְּמָמָה וְלַכְּלוּם
וְלִמְתֹחַ אֶת הַמִּלָּה שַׁיָּכוּת
עַד שֶׁתִּהְיֶה לַנָּחָשׁ הַבּוֹלֵעַ אֶת זְנָבוֹ

אבי המת

השיר שהתפרסם השבוע בידיעות אחרונות. מתוך : שירה בין חזז לבין שמואלוף (הוצאת ירון גולן, 2006). מקוון (ניתן להורדה). על הספר.

מאהב של שתי יבשות [שיר]

שיר היום במדור השירה של ידיעות אחרונות מתוך ספר השירה "עברית מחוץ לאיבריה המתוקים" שייראה אור בחודש הבא בהוצאת "פרדס", בעריכת אלון בר.

רך ונוגה [שירה]

רך ונוגה

אם יכולתי לכתוב שיר על לוחות הברית הראשונים
הנשברים
בליבו של משה
בחזונה של יוכבד
שידעה שהנבחר, יצטרך עורך
לאותיות המתנפצות על פסגת הר סיני.
אם רק יכולתי לכתוב שיר על עגל הזהב, שלא רצה להיות
מטפורה
היייתי כותב אותו
חופשי, מתרוצץ על שדה קמומיל,
ציפורים מצייצות, שמיים כחולים, אחו
איתך הוא חווה אהבה בפעם הראשונה בחייו
והנה עכשיו הוא מאושר עם אלוהיו

נסגרה קבוצת האמנים "גרילה תרבות"

אירוע שירה של אירוע שירה של "גרילה תרבות" ליד גדר ההפרדה באבו דיס, ב-2008. צילום: טי וייט נויין

הקבוצה, שקמה ב-2007, יזמה אירועי מחאה פוליטיים וחברתיים. בין היתר, היא שימשה גם כהוצאה לאור והוציאה את הספרים הראשונים של קבוצת ערס פואטיקה

קבוצת היוצרים והאמנים "גרילה תרבות" נסגרת, כך הודיעו אתמול מארגניה. "גרילה תרבות", שהחלה לפעול בשנת 2007, הולידה שורה של מסגרות והשפיעה על תהליכים חברתיים־תרבותיים. היא כללה ארגון מפגני מחאה, הוצאה לאור, תמיכה במאבקי עובדים ובמאבקים חברתיים וקידום פעולות משותפות על בסיס אחווה בין אמנים, בעיקר משוררים.

את "גרילה תרבות" הקימו מתי שמואלוף ורועי צ'יקי ארד כקבוצה פתוחה של יוצרים שביקשו לערב אמנות במאבקים פוליטיים וחברתיים. תחת מטריית "גרילה תרבות" שיתפו פעולה עם ארגונים חברתיים דוגמת "כוח לעובדים", "בצלם", ארגוני סיוע לעובדים זרים ועוד ועם משוררים ואמנים שפעלו בכתבי העת "מעין", "הו!", "הכיוון מזרח" ואחרים, למשל אהרון שבתאי, יודית שחר, נוית בראל, אלמוג בהר ועוד.

"ממגדל השן, אל השטח הבוער"

הקבוצה פעלה בשילוב של הפגנה, אירוע הקראת שירה המוני במגפון ופרפורמנס תיאטרלי. כך למשל הופיעו בהפגנות — כאלה שכוונו נגד גדר ההפגנה והחלטות פוליטיות־ביטחוניות, ואחרות שהיו חלק ממאבק עובדים, למשל עם עובדי מפעל פולגת בקרית גת או יחד עם עובדי האוניברסיטה הפתוחה. פרט לאירועי המחאה הללו, הם הוציאו ב–1 במאי 2007 את אסופת השירה "אדומה", ובינואר 2009 את אסופת השירה "לצאת!", שכוונה כמחאה נגד המלחמה בעזה.

"אנחנו מאמינים בהורדת השירה ממגדל השן אל השטח הבוער", נכתב באתר האינטרנט של התנועה, "בכך ייצאו נשכרות גם המשוררות וגם הנאבקים והנאבקות. אנחנו מנסים להחזיר את הרעיונות שלשירה יש אחריות ושיש קשר בין אסתטיקה ואתיקה".

שמואלוף.
שמואלוף. "התנגדות דרך כתיבה"תומר אפלבאום

אחת התופעות שראשיתה מיוחסת ל"גרילה תרבות", היא חבורת המשוררים ערס פואטיקה, ששתי האסופות הראשונות שלה יצאו לאור בהוצאת הקבוצה. גם ספרה הראשון של המשוררת עדי קיסר, "שחור על גבי שחור" יצא בהוצאת "גרילה תרבות" וכך גם ספריהם של מיטל ניסים ואייל בן משה.

עוד הישגים הרשומים על שמה של הקבוצה הם הקמת איגוד המשוררים, אף שלא האריך ימים, והמחזה "אנרגיות טובות", שהוא פרוטוקול דיוני ועדת הכלכלה בנושא תמלוגי הגז, שהפך למחזה אבסורד.

בשלוש השנים האחרונות, מאז עבר שמואלוף להתגורר בברלין, היתה אחראית על פעילות הקבוצה איילה חננאל, אבל בשל מיעוט הפעילות החליטו אנשיה להכריז סופית על פירוק.

"'גרילה תרבות' נולדה מתוך מפגש עוצמתי שהוציא את השירה לרחוב", מסר שמואלוף. "הלכנו מפריפריה לפריפריה להזדהות עם עובדים ששבתו על זכויותיהם וחזרנו להתנגד למלחמה מול מגדלי אקירוב היכן שחי שר הביטחון דאז. היינו לחלוצי המחאה החברתית, אך אחריה הכול השתנה. 'גרילה תרבות' הפכה להוצאת ספרים בסיום דרכה, ובתוכה ראו האסופות הראשונות של ערס פואטיקה, הספרים של אייל בןשה משה ועדי קיסר ועוד. 'גרילה תרבות' תישאר כאפשרות לסולידריות חסרת תקדים, ולהתנגדות דרך כתיבה".

הכתבה פורסמה לראשונה בעיתון "הארץ"

שיר ביום: ואני מתחרט שפספסתי את הדרך ללבו

img_20161220_090954

וַאֲנִי מִתְחָרֵט שֶׁפִּסְפַסְתִּי אֶת הַדֶּרֶךְ לְלִבּוֹ | מתי שמואלוף

אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ לָמָּה אָהַב לֶאֱכֹל מֵעַל לַכִּיּוֹר

בְּלִי צַלַּחַת, פְּרוּסָה פְּשׁוּטָה שֶׁל לֶחֶם שָׁחֹר, עִם גְּבִינָה מְלוּחָה

יוֹשֵׁב מְצֻנָּף עַל סַפָּה כֵּהָה עִם סֵפֶר פָּרוּס

וּמַמְצִיא כִּנּוּי מַצְחִיק, לְכָל מֵי שֶׁנִּכְנְסוּ לְבַיִת

וַאֲנִי בָּטוּחַ שֶׁהוּא הָיָה מְשׁוֹרֵר חָפְשִׁי כָּמוֹנִי, לַמְרוֹת שֶׁעָבַד בַּחֲנוּת בְּכָל חַיָּיו

וְלוֹמַר אֶת הָאֱמֶת, אֵין לִי דֶּרֶךְ לָדַעַת, לִבְדֹּק וּלְדַבֵּר אִתּוֹ

מִלְּבַד לִכְתֹּב,

שֶׁהוּא לֹא הָיָה מְאֻשָּׁר מִמֶּנִּי

אֲבָל הִסְפִּיק לִקְרֹא מִשִּׁירַי בְּיוֹם אַחֵד

וְלַחֲזֹר הַבַּיְתָה שָׂמֵחַ, וְסִפֵּר לִי כֵּיצַד בַּמּוֹעֲדוֹן שֶׁבִּקֵּר בּוֹ, חֲבֵרָיו אָהֲבוּ אֶת שִׁירַי

וְאוּלַי בְּהַשְׁרָאָתִי, הוּא הֵחֵל בִּכְתִיבַת סִפּוּר, כֵּיצַד סָבוֹ עָלָה לְיִשְׂרָאֵל מִפָּרָס בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל,

(כוסאמו, לָמָּה לֹא שָׁמַרְתִּי אֶת הַדַּף הַזֶּה)

וַאֲנִי מִצְטַעֵר עַל כָּל רֶגַע שֶׁבּוֹ עִקַּמְתִּי אֶת פַּרְצוּפִי מוּלוֹ,

יָכֹלְתִּי לְחַבֵּק וּלְהָבִין שֶׁזֶּה הַסִּפּוּר שֶׁלּוֹ

וּמָה נוֹתַר מַמְּנִי. חֲרָטָה עֲמֻקָּה

וּמָה נוֹתַר מִמֶּנּוּ, שִׁיר לֹא גָּמוּר

וְהַיָּמִים מִתְמַעֲטִים, וְהַזִּכְרוֹנוֹת מִתְגַּלִּים בְּמַעֲרֻמֵּיהֶם.

***

וזה לא ציטוט, זה אות צורב על צווארי / מתי שמואלוף

Art: Irving Penn
הִגִּיעַ הַזְּמַן לוֹמַר הַדִּכּוּי לֹא הִסְתַּיֵּם

הָאֲדָמָה לֹא מִזְרָח-תִּיכוֹנִית

הַזַּעַם מְבַקֵּשׁ לִכְתֹּב שִׁיר אַנְאַלְפָבֵּיְתִי

שָׁחֹר מִתּוֹךְ מְחִילוֹת לְבָנוֹת

מִלִּים נִקְרָעוֹת בַּכֶּלֶא

קוּמוּ הִתְחַבְּרוּ לַמֶּרֶד בַּשָּׂפָה

אֲנַחְנוּ קַמְנוּ

בֵּין חָרְבוֹת הָאוֹתִיּוֹת הַגִּזְעָנִיּוֹת שֶׁהִקִּיפוּ אוֹתָנוּ

בְּמַעְבָּרוֹת לֹא מְנֻקָּדוֹת

אֲנַחְנוּ הָעֶבֶד וְהַשִּׁפְחָה שֶׁל הוֹמֵרוּס וּבְיָאלִיק

קוֹרְאִים מִזְרָחִית, כְּנֶגֶד וּמֵעֶבֶר, סוּג שֶׁל

אֶ פְ שָׁ ר וּ ת   שְׁ לִ י שִׁ י ת   לַ שִּׁ י רָ ה.

שיר ביום: המילים ערביות, המילים יהודיות

שיר חדש שהתפרסם ב20.6.2016 בעיתון ידיעות אחרונות.

image

המילים ערביות, המילים יהודיות

"השורשים מוצאים אדמה בשמיים"

בְּפֶסְטִיבַל קוֹלְנוֹעַ עֲרָבִי בְּבֶּרְלִין

שֶׁמְּדַבֵּר עַל אִי אֶפְשָׁרוּת לִשְׁכֹּחַ אֶת בַּגְדָּד

הָעוֹלָם הָעֲרָבִי מְחַפֵּשׂ אֶת הַיְּהוּדִים הַנִּשְׁכָּחִים שֶׁלּוֹ

הָעוֹלָם הַיְּהוּדִי־עֲרָבִי מְחַפֵּשׂ אֶת הַמָּקוֹר לְגַעְגּוּעַ

דַּרְכּוֹנִים נְמַסִּים

 

זִכְרוֹנוֹת אֲסוּרִים

יֶלֶד מָרוֹקָאִי שֶׁיּוֹצֵא לְשַׂחֵק עִם הַיְּלָדִים הַיְּהוּדִים

וּמְגַלֶּה שֶׁהֵם נֶעֶלְמוּ. הוּא חוֹזֵר לְאִמּוֹ בַּכְּפָר לְיַד

הָרֵי הָאַטְלָס וְשׁוֹאֵל "לְאָן הֵם עָזְבוּ?"

 

זִכְרוֹנוֹת מֻתָּרִים

הַפָלַסְטִינִים שֶׁמְּאַרְגְּנִים אֶת הַפֶסְטִיבָל מְאַפְשְׁרִים

לַגֶּרְמָנִים לְהַקְשִׁיב

לַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ מַתְחִילָה הַקִּינָה שֶׁלִּי עַל

הַפְּצָצָה הַבַּגְדָּדִית הַמַּצְחִינָה, שֶׁזָּרְקָה אֶת סָבָתִי

מֵעִירָאק, וְרַק אַחֲרֵי פָּרָשַׁת לָּבוֹן, הֵבַנּוּ אֶת

הַמָּקוֹר לַסֵּרָחוֹן

 

אָנוּ יוֹצְאִים הַחוּצָה לַקֹּר לְחַפֵּשׂ חֹם בַּבָּר, וַאֲנִי

חוֹשֵׁב לִכְתֹּב שִׁיר עַל הֲגִירַת

הָאַהֲבָה שֶׁלִּי לְמוֹלֶדֶת הַשּׁוֹאָה,

שׁוֹמֵעַ אֶת הַיֶּלֶד שֶׁלִּי שׁוֹאֵל אוֹתִי בְּגֶרְמָנִית,

אַבָּא, לָמָּה עָזַבְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל?

השיר התפרסם לראשונה בידיעות אחרונות.