בשביל זה צריך משוררים | יובל גלעד

הכסף מנכר אותנו מהמקום, הופך אותנו לגלובליים, על מקומיים, אוניברסליים, וכל ערכי הקידמה של המערב – והתוצאה – אנשים בלי חיבור למקום. בימים אלה מתארגן "מאבק המשוררים" לצורך תמיכה כלכלית של המדינה בשירה. בין השאר המאבק הוא על קיום כתבי עת, שהם נשמת אפה של ספרות חיה. אבל כבר כתבתי על כתבי עת שמתים בסתר והנה אחד מהם קם לתחייה למרות שחשבתי שהנה והוא כבר אבד.

מחשבות על קיום ערבי ישראלי / יובל גלעד

הדרישה ל"נאמנות" מערביי ישראל איננה אלא גזענות בוטה מחופשת לעיקרון דמוקרטי. מרבית ערביי ישראל נאמנים הרבה יותר ממה שאפשר היה להעלות בחלומות הורודים ביותר. העסוקים בטרור הם בודדים ממש, ולמעלה ממליון וחצי מאזרחי המדינה נאמנים, עובדים, משלמים מיסים, ומצייתים יפה למערכת המקפחת אותם מדי יום, בכל תחום.

שיח לוחמי המזרח / יובל גלעד

יובל גלעד פורס בפנינו את אוצרות הגיליון החדש של כתב-העת אפיריון המוקדש ליצירת יצחק גורמאזנו-גורן.

יובל גלעד/ מחשבות על גאון אמריקני

אני רוצה לספר לכם על הימים האחרונים בחייו של סולן להקת NIRVANA, גאון מוזיקת הרוק קורט קוביין. אני רוצה לספר לכם על הבדידות והניכור האינסופיים אליהם יכול להגיע אדם מפורסם כל כך, ועל האדישות של החברה כלפי מי שנתן לה כל כך הרבה. אותה אדישות שיש לנו כלפי הומלסים, כלפי פליטים, כלפי מלחמות באפריקה וכו'. אני רוצה לספר לכם על האומה האמריקנית הגדולה, שהחופש וחירות הפרט הם דגליה, דגלים המתנפנפים ברוח של מרחבי הטבע הנהדרים, ועל הצד השני של אותה מטבע: האדישות והניכור, העזובה והזיוף. כיצד תרבות מאליהה אדם, אבל נותנת לו להסתובב לבדו, ימים בודדים, בידיעה שהוא אובדני, שכן מותו יכול לשמש אותה יותר מחייו.