מגדלור לעתיד אחר: מסע אל עולם הקומיקס החברתי והפוליטי בישראל

הקומיקס בישראל הוא דמות המראה של הפוליטיקה והרב-תרבותיות בישראל. מפתיע להיווכח כי הוא אינו צומח מתוך המעמדות הנמוכים, כפי שאירע במקומות רבים בעולם (ראו מאמרו של ד"ר דני פילק, "הפוליטיקה של תרבות עממית: הקומיקס כמשל").[2] אלא להפך – הקומיקס מחזק ומכונן את ההגמוניה האליטיסטית של אלה השייכים לתרבות העילית, שכן על צרכני הקומיקס נמנים דווקא השכבות המבוססות מבחינה כלכלית. בשל כך מייצג הקומיקס נרטיבים של זיכרון אירופוצנטרי וסדר-היום האמנותי והפוליטי שלו לרוב דוחה עיסוק נרחב בשאלות חברתיות. למשל, נוכל למצוא התייחסויות רבות לשואה בחוברות קומיקס שונות, אך כמעט ולא נמצא בהן דיון בזיכרון היהודי-ערבי (ראו את העבודה של יובל כספי על מוסא שלוש, ראש-העיר היהודי-ערבי של תל-אביב), או בצלקות היסטוריות אחרות (ראו עבודה של דולה יבנה על פרשת חטופי-תימן), או בשאלה הקולוניאלית/פוסטקולוניאלית (ראו מאמרה של דליה מרקוביץ', "קומיקס אפריקאי – אפריקה בקומיקס: רשמים מן הביאנאלה לאמנות, ונציה 2007 ").

הכיוון מזרח 15 "ציור ללא קיר: קומיקס חברתי ופוליטי"

מאמרים על קומיקס: מתי שמואלוף ובת-שחר גורפינקל מגדלור לעתיד אחר: מסע אל עולם הקומיקס החברתי והפוליטי בישראל; ד"ר דני פילק הפוליטיקה של תרבות עממית; דליה מרקוביץ' קומיקס אפריקאי, אפריקה בקומיקס; אורלי ר' רחימיאן "סקס והעיר הגדולה" נוסח איראן – על ספרה של מרג'אן סטראפי "רִקמות"; יובל בן-עמי למה לצרפתים אסור להיות ארנבות; רפאל אהרון המסמר של הפטיש: על המהפכה של עיתון "הפטיש"