אָבִי כְּמוֹ שָׁטִיחַ פַּרְסִי נִפְרָשׁ מִתּוֹךְ שָׁעוֹן סוֹדִי בְּעֵינַי

Dante and Virgil in Hell (1850) by William-Adolphe Bouguereau.
הלוואי והייתי עם דנטה ווירגיל בגיהנום | Dante and Virgil in Hell (1850) by William-Adolphe Bouguereau.
| cc: wikipedia

הנה שיר מתוך ספרי השני עלה לערוץ היוטיוב המקושקש שלי. עשיתי שימוש בטכניקות החדשות ויצאה ממש דמות מצוירת שאין לה קשר אלי.

*

אָבִי כְּמוֹ שָׁטִיחַ פַּרְסִי נִפְרָשׁ מִתּוֹךְ שָׁעוֹן סוֹדִי בְּעֵינַי

אָבִי כְּמוֹ שָׁטִיחַ פַּרְסִי נִפְרָשׁ מִתּוֹךְ שָׁעוֹן סוֹדִי בְּעֵינַי
וּמִתְגַּלְגֵּל הַחוּצָה אֶל שׁוּק "רַמְלָה-לוֹד"
אֲנִי מְנַקֶּה וּמְפַנֶּה מַבָּט
לָאָבָק שֶׁנִּזְרַק בַּחֲזָרָה
עַל בִּטְּנוֹ (חַסְרַת הַבַּיִת)
הַמִּשְׁתַּפֶּלֶת מֵעַפְעַפַּי שִׁיר שֵׁשׁ
בֵֹּשׁ, מַקְרִיא
אֶת רִקְמַת גַּעְגּוּעַי הַקְּרוּעָה
וְהוּא מִתְקַפֵּל בְּאִי סֵדֶר – חֲזָרָה לַאֲרוֹנוֹת
הַזְּמַן…

***

פלישת חוטפי העולות בבית העם

אני בתפקיד רוברט טבייב מציק לח"כ דנון
אני בתפקיד רוברט טבייב מציק לח"כ דנון

כתבה בעכבר העיר על ההצגה אתמול. כותרת מאוד מעצבנת ואין שום תיוגים לתמונות, כאילו כל השחקנים נעלמו. אבל לפחות תפס קצת מרוח האירוע. תודה לקהל הרב שבא לתיאטרון חזיתי – קבוצת יצירה על גג בית העם המדהים. אני ממש נהניתי. למדתי שיש חיים אחרי ח"כ אקוניס ב אנרגיות טובות – והם התגלו בדמות הנבל הנפוח ח"כ אקוניס. כל הכבוד לרז'ידי על העבודה העצומה שהשקיעה, לתהל ולשלו על התקשורת, וכל מי שלקחה ולקח חלק בתיאטרון הכי אוונגרד בעיר.

שני שירים חדשים ומאמר עקרוני ליום השירה הבינלאומי

עם רז'ידי בהפגנה בתל אביב של האתיופים המאוחדים. צילום: ערן סבאג
עם רז'ידי בהפגנה בתל אביב של האתיופים המאוחדים. צילום: ערן סבאג

רני יגיל: "בחרתי לחגוג את יום השירה הבינלאומי, 29 בפברואר, בקול קורא של המשורר מתי שמואלוף (1972) למען שיפור מעמד השירה בקרב הקוראים והטבת מצב המשוררות והמשוררים כאן בארץ. שמואלוף, שועל ותיק של מאבקים חברתיים, פעיל עתה עם חברים נוספים באיגוד המשוררים הצובר כוח. אחת לחודש אשתדל להביא משוררת או משורר פעילים באיגוד, אשר יאמרו כאן את דברם, יספרו מעט על פועלם ויביעו את דעתם באשר למצב השירה בישראל. לצד הרשימה הקצרה אפרסם כמה שירים של המשוררת או המשורר הכותבים. הפעם, שניים של שמואלוף: השיר המסיים והשיר הפותח בספרו החדש המתעתד לראות אור."

*

סרטון הקראת השיר- ״פינו את התקווה״ בערב ״בית כנסת: מבית מדרש התנגדות אנתולוגיה לשירה״ ביום השירה הבינלאומי – חפשו את השירון שערכה ללי ציפי מיכאלי.

פינו את התקווה, יאללה אודרוב ילדים – לרחוב
פינו את התקווה, ואנחנו משלמים את החוב

פינו את התקווה כדי שתהיה ריאה ירוקה
פינו את התקווה, ואין רפואה כשאבא חולה והקופה ריקה

פינו את התקווה וגם את הבושה, פינו בדרך כל מה שנקרה
פינו את התקווה וראש העיר אמר: "קומוניסטים, טפילים" ושב לבנות עוד מגדל יוקרה

פינו את התקווה, ורק לפודל הלבן יש מלונה
פינו את התקווה, וזרקו אותנו מהקור לצינה

פינו את התקווה, עוד אונייה שוקעת בדם
פינו את התקווה, הקפטן חוגג ומחורר את סירות ההצלה שבים

פינו את התקווה, קר בחוץ יותר מבשנה שעברה
פינו את התקווה, ושיר מבטיחה לנרקומן שלא יחזור למעברה

פינו את התקווה, בשקרים, בסמים ובכזבים להמונים
פינו את התקווה, בפנטזיות על גאולה ובמציאות של עינויים

פינו את התקווה, באיומים, במעצרים ובלי תגים
פינוי את התקווה, וקשה להבין את אלה החוגגים

פינו את התקווה, אני פוקח את עיניי
פינו את התקווה, נִקבו את שיריי

פינו את התקווה, האכילו את כיניי
פינו את התקווה, העיפו את מלאכיי

פינו את התקווה, אבל אתם עייפים ולא רוצים עוד לכאוב
פינו את התקווה, ויאללה אודרוב לרחוב

פינו את התקווה, אבל האמת ממאנת להתפנות
פינו את התקווה, אך אי אפשר לפנות תקוות

פינו את התקווה, אבל התקווה אותנו לא עזבה

שירה בין שמואלוף לבין חזז

0603051

מדברי המבקרים:  "שירתוֹ-זעקתו של מתי שמואלוף, שבשלותה הפיוטית אינה זקוקה לשום הִתנצלות, היא בראש וראשונה נקיטת עמדה נגד ל"פיצול האישיות" של ההווייה שהִננו נתונים בה. הוא מסרב "להיות תרבותי" בחברה גזענית המדכאת עם אחר ומפלה לרעה את אזרחיה שלה, את בני עמה ובני העם השכן.

אין תימה כי חברה שכזאת, המתהדרת לראווה באוניברסאליות התרבותית שלה, מהומרוס עד ביאליק ובפועל סוגדת למרכזי הקניות, צבועה ופסולה בעיניו ויש בה בהתרסתוֹ משהו מאמירתו של מיקובסקי: "היום צריך באגרוף מפורזל לעולם בקודקוד לתקוע" ולא פחות מכך, מן הבחינה האישית האינטימית, משום תשוקתוֹ לזהות עצמית ומשום שהזכרון הוא מוֹתר האדם, אוסף הוא "את אבני החן של הזיכרון שצללו לאִבוד באוקיינוס הבושה", בנסיון לנהל דו-שיח עם אמוֹ, אביו, סבוֹ, סבתוֹ, עם שורשיו שלוֹ, שכן, כאמור, הזכרון הוא מותר האדם." אריה אהרוני – מתרגם ועורך "ספרית הפועלים".

זוכה פרס מאגודה לעידוד המחקר הספרות והאמנות (אח"י) מיסודם של יוצאי עיראק, 2008. עיצוב: עינבל ג'ינו.

להורדת ספר לחצו כאן בבקשה

שירים מהספר:

השיר "אלוהים לא מרחם על הארסים והפרחות זכה להתפרסם גם באנתולוגיה "בכתב ידם" של פסטיבל המשוררים ה-9 במטולה (2007). וגם ב"105 משוררים בכתב ידם" (2007). השיר גם התפרסם במגזין המקוון: "על צד שמאל", 8.5.2008.

ביקורת/ איזכורים בעקבות הספר:

  1. אשד, אלי. "מלחמת המילים :מתי שמואלוף כמשורר פוליטי". "רשימות", 03.03.2006
  2. רוני סומק. "שירה בין שמואלוף לבין חזז", 08.03.2006.
  3. איריס מזרחי. "זה לא ציטוט זה אות צורב על צוארי" , "קדמה", 12.03.2006
  4. עמרי הרצוג. "עלבון תובע הקשבה", "תרבות וספרות" – "הארץ", 31.03.2006
  5. מואיז בן הראש. "סיפור במרחק של זמן"," אומדיה", 21.06.2006
  6. אלמוג בהר. "מיומנו של 'אקטיביסט שירה': 'אני עובד במס ההכנסה של דפי ההיסטוריה החסרים לי' ", אתר "כתובת: מקום לשירה בלב העיר", גליון 15, יולי 2006.  "עיתון 77", גיליון 315, אוקטובר 2006, עמודים 8-9. סדק:כתב-עת לנכבה שכאן, גיליון 3,ינואר 2008, עמוד  8.
  7. דניאל עוז, הזעם מבקש לכתוב שיר אנאלפביתי, "במה חדשה", 24.09.2006
  8. שושנה ויג, "הדיכוי לא הסתיים", ספרים / תרבות, אנ אפ סי וגם אימגו, 26.12.2007.
  9. שושנה ויג, "חיזו בטטה: סמי ברדוגו – התבוסה של ישראל השנייה", אימגו, 15.1.2008.
  10. השיר "חרושת הישראליות" כחלק מהרצאה על "מהי השירה המזרחית? ", ד"ר יוחאי אופנהיימר, אוניברסיטת חיפה, 3.3.2008.
  11. מה שסימון אמר, עמיחי שלו, 18.11.2008, ספרים YNET
  12. ד"ר קציעה עלון דנה בשירה שעוסקת בשואה ומצטטת מתוך "אל תספרו לי על השואה", הכיוון מזרח 18, ספטמבר 2009.
  13. השיר "אל תספרו לי על השואה" במופע ספוקן "יניקת שירה".
  14. השיר "לשהידים" הופיע בקטלוג "יש אליפות! מאה שנות כדורגל בישראל", מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב, 2012.
  15. עבדות בראס אל שטן – באדמת סיני – 2003 תורגם לערבית בערב ליל הסדר العبودية في راس شيطان
  16. שורה מתוך השיר הראשון בספר הפכה לכותרת של ספר המתודולוגיה על שירה מזרחית, של ד"ר קציעה עלון "אפשרות שלישית לשירה", בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
  17. השיר "אבי המת" התפרסם בידיעות אחרונות. 10.10.18
  18. "וְגַם אִם דַּרְכִּי לְבַגְדָד נֶהֶרְסָה, וְלַמְרוֹת שֶׁאֵינֶנִּי דּוֹבֵר אֶת הַשָּׂפָה…" – סִפּוּר אוֹר יָרֵחַ | ערס פואטיקה
  19. השיר "בערב שירה באשדודית" באסופה "העוני בגבו למצלמה", 2019 

הספר פורסם בהוצאת ירון גולן ובשיתוף עם קרן תרבות חיפה.