למי שייכת התרבות הגרמנית

שמח להודיע שמגזין "אלכסון" פרסם את החלק השלישי בטרילוגיית המאמרים שלי בנושא המיקום של היהודי באירופה: "למי שייכת התרבות העברית-גרמנית-ערבית". המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "גג" ועורך כתב העת חיים נגיד הקדיש את פתח הדבר לדיון בשאלת הימצאותם של יהודים מחוץ לישראל, לכן צירפתי גם את הדברים. במרץ שנה הבאה נחגוג את ספר המאמרים שליהמשך לקרוא "למי שייכת התרבות הגרמנית"

אסופה דו-לשונית חדשה: "בגדד | חיפה | ברלין"

ברוך השם, תודה לאל! מתרגש מאוד לבשר כי התפרסמה לי בגרמניה אסופה דו לשונית חדשה [עברית וגרמנית] "בגדד – חיפה – ברלין" שכוללת שירים מכל ששת ספריי השירה שלי. אתם/ן יכולים לרכוש אותה דרך אתר ההוצאה, אמזון או בכהנדל בגרמניה [לינק בתגובות]. הספר קריא בעברית ונגיש. ותהנו ממנו, לשוטט בעשור של כתיבת השירה שלי. מתנה נפלאה לחג. אבוא להשיק אותו בדצמבר בתל אביב ואולי בחיפה.

חמש שנים אחרי, המחאה החברתית מפרקת את גבולות הלאומיות

מי שגילה בקיץ 2011 שהמדינה לא דואגת לו לבית ולפרנסה התחיל לגלות גם את קיומו של פער מעמדי בחברה. בסרטו "להתראות אדולף" רגב קונטס, מסמלי המחאה ההיא, מתגבר על זכרון השואה ומהגר לגרמניה בעקבות זהות חדשה

כולם מדברים על ישראלים בברלין, אבל אף אחד לא מדבר על פלסטינים בברלין

הלכתי לתערוכה של הייקה סטיינווג (Heike Steinweg) בבניין העירייה של שכונת טמפלהוף. טמפלהוף, היא אותה השכונה שהתפרסמה בזכות שדה התעופה שהיה פעיל בזמן הנאצים, והפך לפארק מְחַיֵּה נשמות. התערוכה עסקה ב"ישראלים בברלין" דרך צילום דיוקנאות. אחד הצילומים המקסימים היו של השחקן (גילוי נאות, הוא חבר טוב שלי) יוסוף סוויד. כל אחת מהדמויות בתערוכה התבקשו לכתוב מספר מילים על הזהות שלהם. יוסוף כתב על כמה קשה להיות ערבי בישראל, וכמה זה מוביל למצבים מוזרים, למשל כשהוא מתראיין לעיתונות הישראלית, שואלים אותו שאלות שלא שואלים שחקנים יהודים. ובדברים שכתב לתערוכה של הייקו הוא ציין שדווקא בברלין הוא מרגיש רגוע יותר עם הזהות שלו.

סובחאן אללה, כשתיפול החומה בין ישראל ופלסטין

התעוררתי לערפל. התגלגלתי להקשיב לדיויד שיין עיתונאי קנדי שעבר לישראל, שנאלץ לעזוב את התיאטרון של פולקסבינה (Volksbuehne) שם הוא הוזמן לדבר בביקורתיות על "צוק איתן". מצאתי את עצמי קופץ לבר אנרכיסטי, לא רחוק מהתיאטרון, בשכונת מיטה ושם הקשבתי לדבריו. הוא עבר מהגזענות נגד הערבים לדבר על הגזענות נגד הפליטים האפריקאים. שמועות אומרות שמנהיג מפלגת "דה לינקה" השמאלנית היה מעורב בהזזת הפאנל מהמרכזיות של התיאטרון שבו גם הוצגו לא פעם גם מחזותיו של ברכט. משום מה שיין לא הזכיר את בג"ץ חולות. אך הסביר למאזינים, חלקם פלסטינים, חלקם גרמנים, על הפחד של ישראלים לאבד את תודעת הרוב שלהם ולהפך למיעוט. אכלתי בוטנים מלוחים במיוחד, שתיתי תה חם, ומיהרתי החוצה אל תוך ענן מעורפל לפגוש מתרגם נפלא מגרמנית לעברית.

מה למדתי על רבי דויד בוזגלו וארז ביטון

2014-10-12-11.17.11-642×856מהאקדמיה לדפוק, וזרוק בברלין: פוסט חדש בבלוג שלי "מקלחת של חושך" באתר עיתון "הארץ"

מה זה להיות סופר ישראלי בברלין

טור חדש שלי בתרבות וספרות הארץ וגם הזמנה לערב משוררים בברלין