בין פשיזם לקוסמופוליטיות: קריאה בעבריות-גרמניות של ימינו

10350625_10152852191872138_1994305517165639736_nחדש בבלוג שלי ב"הארץ" : היכן ממוקמת הגרמניות בתוך היצר הישראלי, פרי מערכת החינוך היהודית של מדינת ישראל 2014 והיכן ממוקמת העברית בתוך הגרמניות. אני עצוב ושמח להביא בפניכן שתי אפשרויות ופרשנויות שנפגשות רק בתוך הפוסט הזה בינתיים. אזהרה: פוסט ללא צנזורה.

על תסמונת העיוורון הנרכש

ראשית הסיפור בבלוגר שמתעוור באופן פתאומי. הוא פונה לרופא עיניים, אולם זה אינו מוצא כל פגם בעיניו… מתי שמואלוף מתנדב להוליך את העיוור הרחק מעבר לווילה בג'ונגל, למחוז שבו לא יורים באספסוף ואצטלת האוניברסליות אינה מכסה על כל פשעים.

עלייתו של הפאשיזם הישראלי

יש צורך במענה מורכב למצב. מצד אחד חילוץ של מבקשי המקלט ממעגל העוני והמצוקה באמצעות מתן רישיונות עבודה. בדרך כזאת יתאפשר להם להתקיים בכבוד כל עוד הם שוהים בישראל. ופעולה זאת תביא גם לפיזור אוכלוסיית מבקשי המקלט באופן שיפחית את הנטל על איזורים מוחלשים. כל עוד בפוליטיקה הישראלית יעדיפו להמשיך להשתלח ולהסית הם יצליחו להשאיר את הסוגיה בכותרות, אך לא יקדמו את הטיפול. בנוסף, יש להעניש את המסיתים בהפגנה בכדי לייצר אוירה ציבורית אחרת לדיון בנושא.

ג'ון לנון – גיבור מעמד הפועלים

לנון בחוכמתו הרבה השאיר לנו את אחד השירים המבריקים שנכתבו. השיר על גיבור מעמד הפועלים רומז לכך שאם לא נשנה את השיטה היא תמשיך לייצר את אותם סובייקטים שמבקשים להיות "גיבורי תרבות". הם לא יחנכו אותך, ייצרו פערים, ואתה תצטרך להתגבר על כל זה על מנת להיות "גיבור" מעמד הפועלים. ואז אחרים ינסו להיות כמוך. אתה תחשוב שאתה משוחרר, ליברלי, אבל תיפול לתוך המשבצת החברתית הלא פתורה.