חנות ספרים

לחנות הספרים שלי   לחנות הספרים שלי

באביב של גדג' (שיר)

מוזיקה היא חוויה חברתית וחוויה דתית. החיבור שלי עם להקת אלג'יר החל לאחר שהם כבר התפרקו. שמעתי את האלבום "מנועים קדימה" (2004) ונפתחה לפני חוויה מסוג אחר. חוויה שהיא גם דתית וגם מוזיקלית. לקראת שני שלישים של האלבום נכנס רפאל הלוי הפייטן של היישוב תלמי אליהו בדרום הארץ (בו גדלו חברי הלהקה) ואביב מבקש ממנו בדיאלוגיות בתוך השיר שנכתב על-פי תפילת "סדר העבודה" : "הייתי רוצה להגיד תפילה / להתכוון בכוונה שלמה / אבל אני רוצה את הסוף ולא את ההתחלה / אני רוצה לראות את המוות בא / אני רוצה לראות אותו בא אלי / אני מבקש את מות יקירי / אני מבקש את מות ידידי / אני מבקש את מות אהובי / אמא יקרה ליבי מדמם לראות אותך חולה / אני מבקש את המוות בך / וגם אני מבקש את השבר המוחלט ולא את החלקי / אני מבקש את השבר הסופי / שבר האלוהי, השבר המלכותי" (להקת אלג'יר, האלבום "מנועים קדימה", מתוך השיר "ירח מזל עקרב", מילים ולחן: אביב גדג).

רפאל הלוי פייט ביחד עם הלהקה אשר ביקשה לכתוב תפילה משלה. לא תפילה על השלמות. אלא דווקא תפילה על השבר הנורא. הלהקה הפכה את התפילה ואת השבר לסימנים של הפואטיקה המוזיקלית שלה. היא הביטה באדמה, בסוף, רק כדי להגיע לשמים ולהתחלה.
את השיר הבא כתבתי לאחר שחזרתי מהופעה של אביב גדג' ולהקתו והוא יופיע בספר השירה השלישי "למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים" שיתפרסם השנה (2009) בהוצאת נהר-ספרים.