למה אני כבר לא כותב שירה פוליטית או איך ויתרתי הפסדתי למפלצת החלולה והנבובה

 תמונת השער: אליסה, מתוך הסדרה הוורודה, גרפיטי; ניצן מינץ עם Signor Gi
תמונת השער: אליסה, מתוך הסדרה הוורודה, גרפיטי; ניצן מינץ עם Signor Gi

הדברים התפרסמו לראשונה בעריכה שונה בעיתון "77" המוקדש לשירה ופוליטיקה, גיליון מיוחד; עורך אורח: אסף מידני. גליון 379-380  כסלו-טבת תשע"ה דצמבר 2014-ינואר 2015  

חשוב לי לומר שלא, לא הפסקתי להאמין בפוליטי. אבל אחרי עשור, הדרך למימוש הזכויות – הפוליטיות, החברתיות, האתניות – נדמית רחוקה מתמיד. אני לא רואה את עצמי הופך לאבק תחת הגושים הפוליטיים. הם גדולים ממני והם זורמים עם או בלי ביקורת שלי ושל אחרים על מעשיהם הנבובים והחלולים.

אני לא בא לגרוע מחשיבות המאמץ שבכתיבה פוליטית וחברתית הנכתבת היום בישראל/ פלסטין. ואני מודע לפריוולגיוּת שבעמדה שלי. אבל הגעתי אל שלב שבו אדם מביט אל הסוף כדי להגיע להתחלה. יש מצב שבו יוצר מבין שחייו קצרים ואי-אפשר לשרות עד אינסוף בתוך המתח, התסכול והמלחמה. מגיע זמן שבו צריך אדם להיכנס לד' אמותיו, אל ההנאות הקטנות של חייו: אהבה, ילדים, ויצירה.

 

לעמוד מול המפלצת

כשכתבתי שירה פוליטית, מצאתי את עצמי מקבל לא פעם את הנחות היסוד (האפיסטמולוגיות) של המפלצת שמולה התמודדתי. כי אין דרך לכתוב נגד המפלצת הזאת בלי למקד בה את המבט. והמבט שחוזר ממנה הוא מצמית. אתה צריך להיות בתוך ההגדרות שלה, בתוך מערכת ההפעלה שלה, כדי לנסות לפרק אותה לגורמיה הממאירים. להפוך את הלא אנושי לאנושי. אין בכוונתי לעצור כותבים וכותבות חדשים מלהיכנס לקרבי הלוויתן ולפרקם לגורמים. אני מעודד זאת ושמחתי מאוד לתת במה לאסופות של 'ערס פואטיקה' בהוצאת גרילה תרבות, אף שכבר חדלתי לכתוב שירה. 'גרילה תרבות' עם דם חדש בעורקיה ממשיכה לסייע בכתיבה החברתית, והרומן החדש של אייל בן משה יראה בה אור בשנה הקרובה (באמצעות פרויקט גיוס המונים מוצלח). גם ספרה של המשוררת עדי קיסר נדפס במהדורה שנייה. העובדה ש'ערס פואטיקה' קיבלו את הבמה הראשונה מידי הוצאת 'גרילה תרבות' היא הוכחה נוספת לנחיצות של תרבות פוליטית, חברתית ומזרחית בישראל/ פלסטין, והחיבור הזה נוצר כי עבדנו עליו במשך שנים, כמו נחל קטן שחצב קניון גדול. המדור 'באסטה' של שירה שהקמתי באתר החברתי של 'העוקץ' ממשיך גם הוא לפעול, ומפעילי האתר בחרו בעדי קיסר לערוך אותו. גם איגוד המשוררים ממשיך לפעול, כך שבמות שהקמתי וכאלה שהייתי שותף לחזונן, ממשיכות לחצוב דרך ולקום כדי לשנות את פני השירה/החברה בישראל.

עזבתי את עולם השירה הפוליטית משום שמצאתי בכתיבת סיפורים קצרים את היכולת לחבר בין האישי לפוליטי. חיבור שבשירה הפוליטית הייתי אבוד בקשר אליו. לא הצלחתי להכניס חלק נכבד מהחיים שלי לתוכו; למשל, חשוב היה לי להכניס לכתיבתי גם שאלות של זוגיות ולא להשאירן בחוץ. (אני מודע לכך שזוהי תופעה אישית ולא כללית, והיא מאפיינת את כתיבתי). כאמור, כרגע אני מתמקד בכתיבת סיפורים קצרים לספרי השני.

ספרו של מתי שמואלוף מקלחת של חושך, וסיפורים נוספים ראה אור בהוצאת זמורה ביתן (2014)

 

*

שוברת לקמילה

 

המלאך גבריאל, צדקת

אני מוכן למות בסמים

אני לא מוכן למות ללא אשה

אני מבקש עוד רגע אחד של נס עם הבן

שלא נולד בחסד, עוד משחק עם הבת

שלא נשמה אפילו נשימה אחת של תקווה ואלוהים

לא מקשיב. ואבא המת שלי מתחנן על חיי השירה

שהפסיקה לנשום מחבואי אייפונים

אבל חטאתי ונאפתי וגזלתי ועוונותי

גדולים ובאש הגיהנום אני כותב עוד בחיי

זועה שוברת לקמילה בבור שנפער מתחתיי

אין נאצים ופשיסטים רק אותיות

מענישות לכלותי

בלחסן ואני בחושך

 

(התפרסם לראשונה בכתב העת "מיטען")

בוטלג שמואלופי
בוטלג שמואלופי

 

 

 

 

טוב לחנוק היום

The Darkness iPad Wallpaper  By xploitme  cc: flickr
The Darkness iPad Wallpaper By xploitme cc: flickr

מצטער על הפרסום שבוטל לביקורת על "דודי נפוליאון" – בקרוב תפורסם. בינתיים קבלו את השיר "טוב לחנוק היום" שפורסם ב"מדיטק" שם אני אמור להעביר סדנת כתיבה חברתית. השיר החדש הוא מתוך הספר  "האסון מתחיל בארוחת עסקים";  שיראה אור בהוצאת  "נהר ספרים" 2013

טוב לחנוק היום

בכדי שאהפוך אותנו לבית

ארצה לגְלות מכאן שוב

למקום לא ידוע בו אוותר

ואתחיל, סוף התחלה סוף, לשיר גאולה

אסור לחפש את יסודות הגוף הסודי

אל תזכירו לידי מסמרים, קירות ותמונה

ריקוד אומללות השמש הזורחת

חשיכה בארונות הריקים מסיפור.

מתוך: "האסון מתחיל בארוחת עסקים"; הספר יראה אור בהוצאת  "נהר ספרים" 2013. השיר פורסם במתחם מדיטק חולון שמצטרף אל מאבק המשוררים, הפועל למען זכויות המשורר וקידום השירה בישראל.

על מגש של כסף: ארבעה משוררים יקשטו את שטרות הכסף החדשים

הרוויחה. רחל המשוררת. cc: wikipedia

שתי משוררות ושני משוררים הולכים להכנס לארנק שלכם על בסיס קבוע ממש בקרוב. אז מי אמר שמשוררים לא עושים כאן כסף? המשך קריאת הפוסט "על מגש של כסף: ארבעה משוררים יקשטו את שטרות הכסף החדשים"

מפסיקים לעבוד חינם

בואו היום חמישי לכנס חירום של המשוררים והמשוררות – כי הגיע הזמן להשמיע קול צחוק ומילה, לצד צעקה ששירה וזכויות הולכים יחדיו. המשוררים התחזקו בצילם של האוהלים השונים ברחבי הארץ ויצאו למאבק עובדים. המשך קריאת הפוסט "מפסיקים לעבוד חינם"

בשביל זה צריך משוררים | יובל גלעד

ארז ביטון בהופעה באשקלון. cc: wikipedia
ארז ביטון בהופעה באשקלון. cc: wikipedia

הכסף מנכר אותנו מהמקום, הופך אותנו לגלובליים, על מקומיים, אוניברסליים, וכל ערכי הקידמה של המערב – והתוצאה – אנשים בלי חיבור למקום. בימים אלה מתארגן "מאבק המשוררים" לצורך תמיכה כלכלית של המדינה בשירה. בין השאר המאבק הוא על קיום כתבי עת, שהם נשמת אפה של ספרות חיה. אבל כבר כתבתי על כתבי עת שמתים בסתר והנה אחד מהם קם לתחייה למרות שחשבתי שהנה והוא כבר אבד. המשך קריאת הפוסט "בשביל זה צריך משוררים | יובל גלעד"

סגירת ערוץ עשר: סתימת פיות

Open Source = Communism By DavidErickson cc: flickr
Open Source = Communism By DavidErickson cc: flickr

ערוץ עשר ייסגר, בשל אי דחיית חובות. לכאורה אין שום היגיון שהממשלה תממן או תפרוס את חובות הערוץ. הממשלה לא אחראית לסגירת מפעלים בכל רחבי הארץ או לאנשים שנזרקים לרחוב, כי לא שילמו את חובות המשכנתא שלהם לבנקים. הממשלה כנציגה הנבחרת של העם לא צריכה לכסות על הטעויות שבצעו מנהלי הערוץ. אתה רוצה לנהל ערוץ מצליח, כדי שתדע לנהל את עסקיך באופן מוצלח, יעיל ותייצר רווחים.

הטיעון העיסקי, הכלכלי יישמע מאלו הקוראים לסגירת ערוץ עשר בשל חובותיו המצטברים. כדאי לשמוע אותם ולחשוב עליהם בצורה מעמיקה. אסור לבטל אותם. במידה והדברים היו נכונים, היו רואים את אי התערבות הממשלה בנפילת גופים גדולים יותר מערוץ עשר. מדוע למשל, המדינה רכשה את הבנקים לאחר התרסקות הבורסה בשנת 1983? מדוע המדינה עוזרת למפעלים שפושטים את הרגל?  המדינה לעיתים מתערבת בשוק הפרטי ומצילה גופים גדולים משקיעה. לא רק בישראל המדינה מתערבת. אפילו בארה"ב, המדינה הקפיטליסטית בעולם, שבה עקרונות השוק הם מעל לכל, השקיעה טריליונים והתערבה להציל חברות ובנקים כושלים במשבר הסאב-פריים.

אנו מבינים כי הממשלה מתערבת במקומות החשובים לה. אם בנק ייפול ולא תצא לעזרתו, ציבור רחב ייפגע, השקעות רבות יימחקו ועובדים רבים יימצאו את עצמם מובטלים. אף מדינה לא רוצה לתת לבנקים שלה להתמוטט ולכן במשבר הסאבפריים ראינו התערבות ממשלתית רחבה בכל המערב.

אז מדוע הממשלה בוחרת לתת לערוץ עשר לשקוע כספינת פאר ולא מושיטה את ידה להצלה. האם יש כן רק טיעון כלכלי, או עיסקי גרידא. טעיתם בניהול הערוץ, אין לנו מה להתערב בכשלון שלכם. אך כשאנו מקשיבים לטענות הנגדיות אנו מגלים שהזכיינים מבקשים לדחות את חובותיהם לסוף 2012. לטענתם רק כך תקציב גדול המיועד ליצירה לא יופנה רק להחזרי מיסים למדינה. הם מציינים שכרגע אנו בשעת משבר (כידוע הכנסות מהפרסום יורדות בכל המשק בשל המחאה החברתית). אם כך המנהלים של הערוץ לא מתחמקים ודורשים מחיקה של חובות, הם רוצים פריסה שלהם.

במקרה של ערוץ תקשורת שנופל הנזק לחברה אינו כמו עוד חברה שנסגרת בהיסטוריה הכלכלית ועיסקית בישראל. ערוץ תקשורת הינו עורק חשוב בחברה דמוקרטית. סגירת ערוץ תקשורת תביא לצמצום השיח הציבורי. באופן הפשוט ביותר תחרות של ערוצי התקשורת, מביאה לשכלול הדעות, הרעיונות והערכים המובאים בפני הציבור. הציבור מביט בכל השפע והגיוון של התחקירים, התוכניות, של הערוצים השונים והמגוונים ובוחר לפי התוכן את בחירותיו. נפילת ערוץ עשר, מבלי שהממשלה תתערב תביא לצמצום היכולת שלנו להחליט החלטות רציונליות ומושכלות.

המדינה יכולה אם כך להתערב. היא מתערבת במוסדות אחרים שכשלו כבנקים וחברות ובעלי הון ועוזרת לפרוס את חובותיהם. הנזק של ערוץ תקשורתי הינו בלתי הפיך ביכולת שלנו להבין את החברה הישראלית ולקבל בתוכה החלטות. אך כפי שהתבשרנו, ערוץ עשר ייסגר. מדוע? הטענות שלנו על החשיבות בהתערבות ממשלתית לא התקבלו. האם באמת מדובר רק באירגון כושל שאנו צריכים להשאיר אותו בתוך כשלונותיו ולחכות שיבוא ערוץ אחר ורווחי יותר? התשובה היא לא.

סגירת ערוץ עשר, ואי פריסת חובותיו היא מעשה קודם כל פוליטי ולא כלכלי. ישנם כוחות פוליטיים שלא רוצים לשמוע את הביקורת הנשמעת מתוך תוכניותיו. תוכנית התחקירים למשל של רביב דרוקר הביאה לתרעומת במשרד ראש הממשלה. במידה וערוץ עשר היה ערוץ בידורי, ללא תכנים ביקורתיים שיגרמו לנו לחשוב אף אחד לא היה פוסק לסגירת הערוץ. אפשר להמר אפילו שהממשלה היתה מתגאה שבאה לקראת ציבור הצופים בערוץ הבידורי ומצילה אותו.

זה התחיל בזרם דקיק של שמועות על רדיפת עיתונאים בשל דעותיהם החברתיות: קרן נויבך הודחה מ"מבט שני" כי היא "לא עוברת מסך", מירית הושמנד, עורכת התוכנית היומית ברדיו "סדר יום" קיבלה הזמנה לשימוע לפני פיטורים, פיטוריו של הפרשן הבכיר לענייני איכות סביבה אביב לביא ועוד. היום ערוץ שלם עומד בפני סגירה. אפילו המתנגדים החמורים ביותר לדעות המובעות בערוץ, כחנוך דאום רואים בכך סתימת פיות. החדשה הרעה היא שהשיח הציבורי בישראל יצטמצם ומגוון הרעיונות שהובעו בערוץ ייעלמו ולא יגיעו אלינו. בהיעדר אופק רחב של רעיונות, אנו לא נוכל לבחור את הבחירות הנכונות והדמוקרטיה בישראל תחלש.

הדברים התפרסמו בקצרה בישראל היום

*

יום חמישי הקרוב 15.12 אשתתף ואנחה את כנס החירום של השירה בבית העם בשעה 17:00 – בואו והשתתפו – הנה דברים שאמרתי במגמה הספרותית בעיתון "הארץ"

*

בשורה משמחת למאזינותיי : כרגע ראסטה בלוז הבלאק מאן הודיעני כי הוסרה ההשעייה שלי מהשתתפות בהגשת " חיים של אחרים עם ערן סבאגבגל"צ ❤ אם תרצו להאזין לתוכנית האחרונה שהוקדשה לפועלה של רוזה פארקס האמיצה – שבה הושעיתי ולגלות את סיבת ההשעייה אז בבקשה | | התוכנית של ה-7 לחודש דצמבר

התרבות בישראל חיה מפרוטות

מבצעי הספרים בחנויות פוגעים בסופרים. אורלי קסטל-בלום
מבצעי הספרים בחנויות פוגעים בסופרים. אורלי קסטל-בלום

קוראים רבים הזדעזעו ממצבה של הסופרת אורלי קסטל-בלום, ושרת התרבות והבעלים של צומת ספרים רוצים להתגייס ולעזור. אבל הבעיה של הסופרים לא תיפתר כל עוד תקציב התרבות של ישראל יהיה פחות מעשירית מהמקובל במקומות אחרים בעולם

המשך קריאת הפוסט "התרבות בישראל חיה מפרוטות"