שירה יכולה: ההבטחה שבגרילה תרבות | מאמר אורח של עמיר עקיבא סגל

מאמר חדש של עמיר עקיבא סגל ב"עיתון 77" ממלא אותי גאווה על עשור של עשייה וגם מעלה שאלות חשובות לגבי אותה עשייה. יש לי המון מה להגיד. אך בעיקר אני מברך על מי שאוסף את כל הפעולות וחוקר בכך.

האיש גבריאל | רוני שויקה

רוני שויקה במסע אל תוך היצירה של בלחסן, פרשנות אישית, תיאולוגית ואוהבת בתוך היהדות הייחודית של כתיבתו.

לאכול את החרא שבישלתם | יובל גלעד ומתי שמואלוף VS. הגזירות של שר האוצר יאיר לפיד ומפלגת "יש עתיד"

מגיע לך, עם ישראל, שר האוצר שבחרת בו. חצי מיליון איש או כמה הצביעו לפיד, משיח שקר עם שרירים ושיניים נוצצות, והמתלבטים האחרים בחרו בנט. אז מגיע לכם הקיצוץ בקצבאות הילדים, העלאת מס הכנסה, מיסוי דירה ראשונה, סיגריות, המאות שקלים שנשלם עוד ועוד עד שנטבע. יכולתם להצביע יחימוביץ', מעצבנת ככל שתהיה, אבל לא רציתם. מגיע גם לכם, פעילי המחאה. הייתם צריכים להקים מפלגה, לא לקחת את הפיתרון הקל ולחבור לעבודה. מגיע גם לכם, חרדים, הקיצוץ בקצבאות. לא כי אתם תלמידי ישיבה, זה דווקא חשוב וחתרני – ללמוד בעולם מעשי כמו טנק, אלא כי אתם מצביעים למפלגות שונאות ערבים, שמעדיפות שנתפוצץ כאן כולנו מאשר נתפשר ונחיה יחד. מגיע גם לכם, מצביעי ליכוד, אוהדי בית"ר ירושלים, שונאי ערבים מזוינים שכמותכם, שתחנקו מחוסר כסף עם הביבי שלכם. טור חדש של יובל גלעד.

השחתת יבול והתעמרות הצבא בתושבי ג'ניבה: פשעים שלא תשמעו בתקשורת הישראלית

זוהי עדות על מקרי פשע חמורים ביותר של צה"ל וכוחות הביטחון בדרום הר חברון. תוכלו לראות כיצד נפתח שטח אש לצד ג'ניבה. החיילים מתעמרים בתושבים ובפעילי זכויות האדם, ולדבר אין איזכור בתקשורת הישראלית. המלחמה היא המשכה של הדמוקרטיה בדרכים אחרות, לכן אל תפטרו את עצמכם/ן ממבט על אותה אלימות שהחברה הישראלית מייצרת בתוך פלסטין.

מת בארה"ב: על הדיסק החדש של ברוס ספרינגסטין

יובל גלעד קורא בשירי הדיסק החדש של ברוס "המלך" ספרינגסטין. אמריקה במשבר, וספרינגסטין מלמד אותנו עוד שיעור על הגאולה.

סוזן, סוזן: בעקבות הסרט "איפה את אמי? האישה החכמה מירושלים"

"איפה את אמי? האישה החכמה מירושלים" אודות פרופ' סוזן (ריקה) דניאל-נטף ז"ל הוא סרט זיכרון משפחתי מרגש שמחמיץ סיפור חיים מורכב של מזרחיות, שואה ופמיניזם. אירוס זריני מביאה לנו סקירה והערות לקראת ספר הביוגרפיה וסדרת הדוקו-דרמה שמתעתדים לצאת אודות הפרופסורית המזרחית הראשונה בישראל

לקבל קללות ויריקות גזעניות באהבה גדולה

מה קורה כשסכנין קורעת את בית"ר ירושלים? יובל גלעד לא שוכח ולרגע אפילו שמח.

כסף, הצלחה ומוות בחייו של קורט קוביין

מה הקשר בין ההצלחה של קוביין לבין התאבדותו? איך קפיטליזם הביא לאובדן אחד הכשרונות המעולים של הרוק האמריקאי? יובל גלעד לוקח אותנו למסע אל תוך מאחורי הקלעים של עולם הרוק האמריקאי.

בשביל זה צריך משוררים | יובל גלעד

הכסף מנכר אותנו מהמקום, הופך אותנו לגלובליים, על מקומיים, אוניברסליים, וכל ערכי הקידמה של המערב – והתוצאה – אנשים בלי חיבור למקום. בימים אלה מתארגן "מאבק המשוררים" לצורך תמיכה כלכלית של המדינה בשירה. בין השאר המאבק הוא על קיום כתבי עת, שהם נשמת אפה של ספרות חיה. אבל כבר כתבתי על כתבי עת שמתים בסתר והנה אחד מהם קם לתחייה למרות שחשבתי שהנה והוא כבר אבד.

"אשר לאלים, אמור שהם אלים", או: מדוע אי אפשר לקרוא שירה הגמונית | חגי קלעי

בשבועות האחרונים משהו קורה במרחב השירה הישראלי. מי שחיו זה לצד זה בשלום קר החליטו לצאת זה כנגד זה בפומבי. בתגובה להתארגנות להקמת "איגוד המשוררים" יצאו עודד כרמלי,אורי הולנדר, ויתר משוררים ומבקרים נאו ליברליים למתקפה חריפה (ככל שמתקפה בתוך עולם השירה יכולה להיות חריפה). במסגרת מתקפה זו – עלבונות אישיים ("אל יאוש מתי" כותב כרמלי למתי שמואלוף, בתגובה לטור ביקורת שכתב על מצב השירה הישראלית, "כתוב חמש ספרים והמיליונים יזרמו. ואם בכל זאת לא תצליח להתפרנס משירה, זה לא בגלל שאתה לא יודע להבחין בין זכר ונקבה – זה בגלל שאתה מזרחי"); עלבונות קבוצתיים ("מדוע בחרו אותם לא יוצלחים" תוהה הולנדר "ובהם אף כמה ישויות הנושקות להגדרה הקלינית של שיתוק מוחין, להיהפך למשוררים דווקא"); ופילוסופיה בגרוש ("אי אפשר להמיר את הדיבור על השירה בזהותו הפוליטית, המגדרית או האתנית של המשורר. אי אפשר להמיר את הרפובליקה הספרותית במדינת רווחה ספרותית").