מגמד הצלקות: שופינג או קניון ציון

Levinski_St2

מראות רחוב לוינסקי והשוק. מקור התמונה: אלי שני, GFDL, 27.10.2008. ויקיפדיה.

שופינג או קניון ציון

לא קונים כאן חיוכים,
ואם קונים כבר אחד או שנים –
אז המחירים בשמים
והחיוכים צבועים מִדַּי.

לא קונים כאן אהבות, לא, לא,..
אבל אם אחת מוצאת אותךָ במקרה,
היא בטח עייפה מהחיפוש,
כנראה.

לא קונים כאן שלום אמתי,
במקום זה מקבלים, אהלן, הי, מה נשמע, מה קורה?
וצלילי המלחמה שבאים מכנסת/גבר ירושלים, מחרישים
את צלילי תל אביבה
האישה…

לא, כאן אי אפשר לקנות גם חברים !
ואם חשבת – מצאת חבר או שנים,
הם בטח שוכבים עכשיו במטה שהייתה שלךָ, על, עם
אשתךָ.

לא, לא קונים כאן ילדים.
פשוט נוסעים לברזיל, או לאיזה זוג איים
שם הילדים יותר זולים, יותר שחומים
יוצאים חמים, חומים מהתנור,
כמו לחמים.

אבל דבר אחד יש כאן
בזול ובשפע, זה ממש פשע, אבל
אפשר לקנות ממנו, המון, המון,
אבל מה זה המון, קרוב קרוב למלאן ת'אלפים, מיליון, מיליונים

כאן אפשר לקנות
מלים,
כן, כאן זו העיר
של המשוררים הכי עצובים
הכי זולים
הכי….
עניים.

ויום אחד יפסקו המשוררים, תפסקנה המלים
והשפה
תיובא במלואה.

מגמד הצלקות, תל-אביב: הוצאת גוונים, 2001.