חזון מתתיהו

  והיינו כלבי רוח וְהָיִינוּ מְשׁוֹרְרִים, וְהֵקַמְנוּ קְבוּצוֹת שִׁירָה וְהוֹצֵאנוּ כִּתְבֵי עֵת, וְנִפְגַּשְׁנוּ לַעֲבֹד בְּיַחַד עַל עַרְבֵי שִׁירָה וּבְכָל רֵאָיוֹן אוֹ אִזְכּוּר, הִתְמַלֵּאנוּ בַּחֲשִׁיבוּת עַצְמִית, וְלֹא יָדַעְנוּ שֶׁיּוֹם אֶחָד נִתְעַבֵּר, וְנִתְפָּרֵד, נִתְפַּזֵּר וּנְחַשֵּׁב חִשּׁוּבִים, כַּמָּה זֶה עָלָה לָנוּ לְשׂוֹרֵר, וְלֹא הֵבַנּוּ שֶׁיּוֹם אֶחָד אָנוּ נִתְגָּרֵשׁ, וְנִתְפַּזֵּר וְנַעֲבֹר הֲסָבוֹת מִקְצוֹעִיּוֹת, וְנִתְיָאֵשׁ, וּנְהַגֵּר הַחוּצָה מִיַּבֶּשֶׁת הַשִּׁירָה, אֶלהמשך לקרוא "חזון מתתיהו"

"זה ספר השירה האחרון שלי" | האסון מתחיל בארוחת עסקים

"זה ספר השירה האחרון שלי", אני מתאבל במטבח. את מקשיבה ומחייכת בסלון, כי זה יומולדת שלךְ, אפילו שחבר שלךְ תופס את שירתו ברצינות יתרה. "אתה תכתוב עוד", את ממשיכה לגלגל את הסיגריה. ואני מקנא באהבה שאת משקיעה בתהליך, כאילו הניקוטין הוא שטן שמתחרה בי. "אני לא יכול לכתוב יותר שירים, וגם סיפורים, זה בלתי אפשרי, אני לא מבין איך אחרים עושים את זה".

שיר אהבה

קחו שיר אהבה שכתבתי לפני שנים רבות אך הקראתי אותו באחד מאירועי גרילה תרבות cultural guerrilla عصابات ثقافة (מתוך "מגמד הצלקות", 2001).

שנים אחרי, הבנתי את הרומנטיקה ושברתי אותה לרסיסים, לא מציל את הנשים, הן לא צריכות אותי, הפמיניזם הוא הדרך והכוח. הבנתי שהשירה צריכה לפרק את הלאומיות וזאת הייתה המשימה בספר השלישי שלי "למה אנל'א כותב שירי אהבה ישראליים" (2010) בהוצאת "נהר ספרים".

מין או רע לי

עוד שיר מ"מגמד הצלקות", ספר ללא השקה וללא ביקורת אחת (עד היום), שהוצאתי בתשלום של 10,000 ש"ח (חצי חברי הטוב ביותר שילם – והוא גם ערך – וחצי אחותי שגם עיצבה את העטיפה). שיזדיין העולם הזה ששם צעירים להיות כל כך אבודים, אבל יבורך העולם שנתן לי להגיע לאן שהגעתי. ברוכה הקללה, קללה מבורכת וארורה…

אושר מוצק: ספר שירה גנוז

ספר שירה שמעולם לא פירסמתי.

הלוואי משלי

זהו השיר שהקראתי בפסטיבל יערות מנשה, בליווי הנבל המקסים של רז ובאמצעות הקהל שחזר על המילה הלוואי בכל פעם שהתחלתי לקרוא. שיתוף הפעולה היה מקסים ושמחתי לפתוח את ערב המשוררות/ים בפסטיבל. אחרי ההקראה צ'יקי אמר לי שהוא אהב את השיר ושהוא לא שמע אותו בעבר (לעיתים רחוקות הוא משבח אותי פנים אל פנים). אכן זאת הפעם הראשונה שהקראתי אותו בעשר שנים האחרונות (השיר ראה אור "מגמד הצלקות" ב-2011). פגשתי את אייל פרילנדר שאחראי על הקואליציה למען בוסתן אל כיאט הפורח ונזכרנו ביחד בג'וליאנו וכיצד הוא הופיע בסלון מזל חיפה וכולם, כולל אני, בכינו כשהקרין את "הילדים של ארנה". ושוב דמעות עלו בעיני כשדיברנו על אדם אמיץ שכזה. לכן החלטתי להקדיש את השיר "הלוואי משלי" לג'ול. התגובה הייתה מרגשת. בחרתי בתמונה גאה, חזקה של אדם שלא פחד לשבור גבולות ואף שילם על כך בחייו.

לב שירת המחאה

לכל אחד ואחת יש חלומות שהיו רוצים להגשים. החלומות נפתחים ונסגרים כפרחים ובחלומותינו אנו מגשימים אותם ובמציאות אנו נאחזים בעננים.

בלדה באמצע המאה עשרים ואחת

לאחרונה פנו אלי וביקשו שיר לאסופת שירה ישראלית שפורסמה בגרמניה תחת השם "עלילות האחים גרים בישראל". לספר המוקפד צורפו גם איורים של קרן כץ ועוד יוצרות מבצלאל. כדאי לבדוק את האסופה בגרמניה. מעניין הדרך בה שירתי הגיעה קודם ללבנון, מצרים ובסוף גם לארה"ב ולגרמניה. דווקא התחילה בקרוב ואחר כך לרחוק. אני שמח על מסלול זה. אעדכן בהמשך על עוד תרגומים שנמצאים בתנור ומתבשלים אט אט.