ביקור בפסטיבל הספרים בלייפציג

נסעתי לבקר את החבר שהכרתי בקפה תמר, בדירתו שבלייפציג. למדתי רבות על העיר המוזיקאלית שהייתה לראשונה שיצרה תזמורת קבועה, שבה מנדלסון החזיר את באך לדיון ופסלים שלהם עומדים אחד מול השני ברחוב. הלכתי לכנסייה לשמוע את מקהלת הנערים הצעירה שרה את הקנטאנה של באך והם אכן העיפו אותי לחלל. חברי מצא איזכור קטן באחד השירים (היותר מודרניים) לכך שהיהודים הרגו את ישו. לקחתי את התוכנייה והחלטתי לטפל בכך. החלטתי להעביר את התוכנייה למנהיגת קהילה הדתית של שכונה בצפון ברלין.

בסאונה בברלין עם מייקל שייבון

בסאונה עם מייקל שייבון

זמנים מופלאים במד"ב: מה קורה שכדור הארץ מאט

ספרה הראשון של קארן תומפסון ווקר מפתיע, ונע בין רומן התבגרות לסיפור בין-גלקטי

להרגיש את הבלוז

לא רציתי להרוג, או לההרג, לא רציתי לפלוש, או להתפלש באבקה רדיופאסיבית. רק רציתי לאכול, ולשתות ולעבור את הלילה הארוך. אז ניתרתי על העץ הכי גבוה בשכונה. והתפללתי שלא אפגוש באחרים. כשאנשים רעבים אז הרוע חושב דרכם. ומול הרוע הזה אין דרך להיות טוב. צריך להיות מוכן להתמודד בצורה יצירתית ומהירה, אחרת הרשע יבלע אותך ותישאר חתיכת היסטוריה חשוכה ועלומה.

התעוררות פנטסטית

מה קורה בתרבות המד"ב והפנטזיה בישראל | דברים ספורים על אירוע מיוחד שנכחתי בו לכבוד חנוכת דרך הפנתרים השחורים