על הביקורת הראשונה ל"פרידה בברלין" "בישראל היום"

"מה מזרחי בספר על אהבה ופרידה? מה מזרחי בנסיעה לברלין? חיפשתי בכל הספר את המילים מעברה, קיפוח, אפלייה והתבכיינות ולא מצאתי – האם מתי שמואלוף החליט להשתכנז?"

נקרענו אליךְ : עיון בשיר של יעקב ביטון

בספר שיריו השני יעקב ביטון יוצר מתיזציה של סמליו. זאת שפה של מיתוס, אך בכדי להבין את המרחב המיתי, עלינו לחזור שוב הן להיסטוריה הנוצרית והן ליהודית, ולמקם את הסמל בתוך הזמן. מתוך השיר המשווה בין האדם והעורב והמשפחתי, אני מבקש לצאת למסע ברחבי הזמן, בכדי לפרוץ את גבולות המיתוס ולהחזיר אותו לידינו. נגלה בשיר סמל נוצרי לדיון עם המוות, כטישטוש גבולות של מודרניות, אך בתוך מראה מורכב יותר נמצא גם התכתבות עם הקריעה היהודית המזרחית וקפיצה אל מעמקי הטראומה כשהיא בתהליך מתמיד של מיתיזציה פואטית ומבקשת לסמן שחוּרות ותהליכי הגירה מורכבים.

מי יוריד את האופרה האנטישמית של האשכנזים

– –

עבודת הגזענות

הפריימריס במפלגת העבודה מביאים את הגזענות האשכנזית אל תוך 2011. אבל אי אפשר להדוף כשרון וחזון חברתי באמצעות תיוג והגזעה.

שירת ארז ביטון

ארז ביטון הוביל מהפכה בשירה הישראלית. ביום רביעי הקרוב (11.5) אופיע בכנס מיוחד המוקדש לשירתו היייחודית ופורצת הדרך. כולם/ן מוזמנים/ות לחגוג עימנו את יצירתו!

שיח לוחמי המזרח / יובל גלעד

יובל גלעד פורס בפנינו את אוצרות הגיליון החדש של כתב-העת אפיריון המוקדש ליצירת יצחק גורמאזנו-גורן.

על קמעות וכתיבה בשכונה שלי

בכדי לכתוב אני צריך מרחב של קמעות. יצורים קסומים אלו הופכים שולחן כתיבה פשוט מעץ לכישוף מחומר בלתי ידוע, ללא ראשית וללא אחרית.