לשלוח מכתבים לעתיד: על הספר "ארבע" לשחר סריג

הספר 'ארבע' של היוצר שחר סריג מכיל ציורים ומכתבים (הוצאה עצמית, בתמיכת מפעל הפיס). בספר יש גם טקסטים של רוני סומק , יאיר גרבוז וד"ר טלי גרגיר. בספר שחר שולח מכתבים לחבריו (ביניהם גם אני). אך המושא של המכתבים הוא שיטוט בקו הגבול שבין האסטתי לחברתי. סריג שולח מכתבים לבתו סופיה לפני שנולדה ולאחריה. הרעיון מטריף. לקחת את העתיד ולהפגיש אותו עם ההווה והעבר שלנו.

"לסופיה (2012) 1. מחר יש את סקירת המערכות הראשונה את (כרגע זה "את" בהסתברות של כשמונים אחוז לפי הרפואה) בגודל של תפוז לפי ספר בנושא אשר ניתן לי היום במשרד של העיתון …." עמוד 18.

סריג מתחייב לכנות, מספר לבתו על מחשבותיו, ובעיקר הוא מדבר אליה בעין שווה. כאילו הייתה חבר, שנחת מכוכב אחר ולא יודע מהו הצייגייסט.

הציורים משלימים את עוצמות הרגש. הם מפליגים למקומות שמילים לא ישוטו. הם ידווחו על אלימות מבחוץ (מיניות של פרידה) או אלימות מבפנים (כשסריג ימצא את עצמו מביט בשני נרקומנים שהלכו לאיבוד באיכילוב היכן שהתאשפז).

סריג מלמד אותנו מהו היופי דרך הצצה בתודעה שלו. כבר כתבתי בעבר בהשתאות על השפה הבהירה שלו 
היום הייתי שמח לו יכולתי לקפוץ לתודעת אבי המת ולשמוע את המכתבים שהוא כתב לי. גם אם הוא עבר דברים קשים בחייו, הייתי רוצה לשמוע את הקול שבו דיבר עם חבריו.

הספר הוא גם הצצה לאמנות של מכתבים שנדמה שנעלמה מהעולם בצורתה הפיזית. זאת אמנות שסריג משכלל עד תום. שולח להווה מכתבים לעתיד ויוצר עבר יפה יותר.

 

חג שמח. 

מתי