חזון מתתיהו

  והיינו כלבי רוח וְהָיִינוּ מְשׁוֹרְרִים, וְהֵקַמְנוּ קְבוּצוֹת שִׁירָה וְהוֹצֵאנוּ כִּתְבֵי עֵת, וְנִפְגַּשְׁנוּ לַעֲבֹד בְּיַחַד עַל עַרְבֵי שִׁירָה וּבְכָל רֵאָיוֹן אוֹ אִזְכּוּר, הִתְמַלֵּאנוּ בַּחֲשִׁיבוּת עַצְמִית, וְלֹא יָדַעְנוּ שֶׁיּוֹם אֶחָד נִתְעַבֵּר, וְנִתְפָּרֵד, נִתְפַּזֵּר וּנְחַשֵּׁב חִשּׁוּבִים, כַּמָּה זֶה עָלָה לָנוּ לְשׂוֹרֵר, וְלֹא הֵבַנּוּ שֶׁיּוֹם אֶחָד אָנוּ נִתְגָּרֵשׁ, וְנִתְפַּזֵּר וְנַעֲבֹר הֲסָבוֹת מִקְצוֹעִיּוֹת, וְנִתְיָאֵשׁ, וּנְהַגֵּר הַחוּצָה מִיַּבֶּשֶׁת הַשִּׁירָה, אֶלהמשך לקרוא "חזון מתתיהו"

למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים

סוף סוף יצא לאור ספר השירה השלישי שלי "למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים". לכו ובקרו אותו בחנות הקרובה לביתכן – תמצאו את נשמתי בתוכו יוקדת

לדובב מתים-חיים

המשורר מתי שמואלוף (42), שהוציא חמישה ספרי שירה ונודע כאקטיביסט חברתי רדיקלי – בין מקימי "ערס פואטיקה", איגוד המשוררים, גרילה תרבות ויוזמות אחרות – עשה קפיצת מדרגה והוציא את ספר סיפוריו הראשון, "מקלחת של חושך וסיפורים אחרים", בהוצאת זמורה ביתן, בעזרת העורך הידוע פרופ' יגאל שוורץ ותמר ביאליק. ספר מסקרן, גדוש סיפורי אימה מצמררים.

הדור החדש של הספרות הישראלית

כל ספריו יצאו בהוצאות קטנות ואיכותיות. ספריו תמיד זכו למשוב כבד, לביקורות מפרגנות, אבל לראותם על המדף בחנויות הספרים, חוץ, אולי, בתל אביב, קשה. על כן יש לשבח את שמואלוף והסרת כיסוי העיניים של "כנרת זמורה ביתן", שנדמה כי מישהו שם החליט לבחון מאיזה חומרים מורכב הדור החדש של הספרות הישראלית. אייטם על הספר הסיפורים החדש שלי "מקלחת של חושך, וסיפורים נוספים"המשך לקרוא "הדור החדש של הספרות הישראלית"

שני שירים מ"פרידה בברלין" במעריב

תמיד רציתי להופיע עם סאונדרגן, אבל כריס (קורנל) התקשר ורצה שאקריא איתם, אבל אני רחוק מישראל. אז הסכמנו שאפרסם את שירי בצד הכתבה על בואם לישראל

פרידה בברלין, בבלוג של רני יגיל – NRG

RANI2014כנסו לבלוג הספרותי של רן יגיל באתר אנ.אר.ג'י וקיראו שישה שירים מספרי החדש "פרידה בברלין"

משורר מחפש בית: שלומית ליר בביקורת על הספר "האסון מתחיל בארוחת עסקים"

ספר שיריו הרביעי של מתי שמואלוף, "האסון מתחיל בארוחת עסקים", שיצא לאור בהוצאת "נהר ספרים" בראשית הקיץ, מתווסף למדף המתארך והולך של ספרי שירה בועטים, הטומנים בחובם, מעבר למטענם הפואטי, אמירה חברתית נוקבת של רגשות, מחשבות ותחושות שבדרך כלל נעטפת בתכריכי מוסכמות של שתיקה (שלומית ליר פותחת בדברים אלו את הביקורת על ספרי הרביעי)

זרוק ודפוק ביצירה החברתית: מהקמת גרילה תרבות למכללת שנקר

קפיצת ראש לתוך בריכת שתי כתבות/פוסטים על הפעילות החברתית שלי בעשור האחרון.