"הוא דחף את אצבעותיו לתוך הנרתיק היבש שלי, שלחתי את ידי אל הביצים שלו" [סיפור]

חורבנה של המציאות: הפרק השלישי [סיפור] הוא דחף את אצבעותיו לתוך הנרתיק היבש שלי, שלחתי את ידי אל הביצים שלו, אהבתי את האיטיות, הוא לא ייתן לי חדירה מהירה, אלא אם כן אצווה עליו, וחוץ מזה לאחרונה תקפה אותי איזו פטרייה שגרמה לי להימשח בנוזל הסיכה הטבעי הזה באיטיות רבה. ולכן הדרכתי אותו והוא היההמשך לקרוא ""הוא דחף את אצבעותיו לתוך הנרתיק היבש שלי, שלחתי את ידי אל הביצים שלו" [סיפור]"

כל הזמן אתה עוסק באחר: ריאיון עם אלי עמיר

אלי עמיר (נשוי + 3 ילדים) נולד בבגדאד ועלה לארץ עם הוריו בשנת 1950. המשפחה נקלטה במעברה והוא נשלח דרך עליית הנוער לקיבוץ משמר העמק. הוא בוגר האוניברסיטה העברית בשפה וספרות עברית ובהיסטוריה של המזרח התיכון. את דרכו בשירות הציבורי החל כחניך במשרד ראש הממשלה, ומאז שימש במגוון תפקידים בענייני עלייה, קליטה וחינוך. בין שאר תפקידיו היה יועץ לעינייני ערבים במזרח ירושלים מטעם משרד ראש הממשלה, מנכ"ל הפדרציה הספרדית ומתאם החזרת היורדים בארצות הברית ומשנה למנכ"ל משרד הקליטה. משנת 1984 הוא מנכ"ל המחלקה לעליית הנוער בסוכנות היהודית ומ-1977 מנכ"ל מוסדות עליית הנוער. על פועלו בשירות החברה הישראלית זכה אלי עמיר בפרס יגאל אלון על מעשה מופת חלוצי לשנת 1997. וכן הוענק לו תואר דוקטור כבוד מטעם מכון ויצמן למדע ומטעם אוניברסיטת בן גוריון.

ספריו "תרנגול כפרות", "מפריח היונים" ו"אהבת שאול", שראו או בהוצאת "עם עובד" זכו להצלחה גדולה. "תרנגול כפרות" הומחז והוצג בתיאטרון לילדים ונוער ואף הוסרט לטלוויזה. ספריו תורגמו לשפות זות. על פועלו הספרותי זכה אלי עמיר בפרסים ספרותיים ובהם פרס לספרות יהודית במקסיקו ופרס שנת היובל של הוצאת "עם עובד" לספרות יפה.