סופר, משורר ועורך
אני אוהב ספרים עם סיפורים קצרים, זה מרגיש כאילו אני קורא עשרות ספרים בבת אחת, וכמו שיריו הנפלאים של מתי שמואלוף , גם סיפוריו בספר זה נקראים בשקיקה , הם אמנם קצרים אך יש בהם הכל, התחלה אמצע וגם סוף ואפילו תובנות ומחשבות וגם הרבה בין השורות .
שלל דמויות, חלקן מושלמות וחלקן פגומות, מספרות על בליל מעשים ורגשות ואף על פי שחלקן בדויות הן מהלכות עלינו קסם.
ספר נפלא הנקרא בשקיקה , הקריאה בו זורמת , העיניים ננעצות במילים שחודרות מלב אל לב, קובץ סיפורים מרתקים שחייבים לקרוא.
מאמר נפלא של ד"ר יעל אלמוג על הספרות הישראלית בברלין וכולל התייחסות מדויקת לספרי "מקלחת של חושך וסיפורים נוספים." אספר כי כשכתבתי את החלק השלישי של הסיפורים לא חשבתי על ההתקבלות, אלא רק לכתוב על האפוקליפסה ועכשיו בעקבות המאמר, אני למד יותר על ההקשר. המאמר התפרסם לראשונה בכתב העת "אלכסון" מודרים בברלין מאת יעל אלמוג המשך לקרוא "הגירה של הספרות הישראלית לברלין"
הסיפור שלי "סיפור לבן זונה" מתוך ספרי "מקלחת של חושך וסיפורים נוספים" בהוצאת זמורה ביתן תורגם ונערך בצורה חדשה במיוחד למגזין "CONSEQUENCE" בניו יורק. עדיין לא ביקרתי במרוקו, אבל הנה שיריי הגיעו. כייף. זאת בתוך ספרה של המשוררת החיפאית שאדיה חאמד על הפואטיקה של השירה המזרחית בישראל שהתפרסם בחודש פברואר 2017 בהוצאת הספרים מרסם ברבאטהמשך לקרוא "סיפור לבן זונה בארה"ב | שירים מגיעים למרוקו | תערוכת "דיו שחור" של מיכה שמחון"
והיינו כלבי רוח וְהָיִינוּ מְשׁוֹרְרִים, וְהֵקַמְנוּ קְבוּצוֹת שִׁירָה וְהוֹצֵאנוּ כִּתְבֵי עֵת, וְנִפְגַּשְׁנוּ לַעֲבֹד בְּיַחַד עַל עַרְבֵי שִׁירָה וּבְכָל רֵאָיוֹן אוֹ אִזְכּוּר, הִתְמַלֵּאנוּ בַּחֲשִׁיבוּת עַצְמִית, וְלֹא יָדַעְנוּ שֶׁיּוֹם אֶחָד נִתְעַבֵּר, וְנִתְפָּרֵד, נִתְפַּזֵּר וּנְחַשֵּׁב חִשּׁוּבִים, כַּמָּה זֶה עָלָה לָנוּ לְשׂוֹרֵר, וְלֹא הֵבַנּוּ שֶׁיּוֹם אֶחָד אָנוּ נִתְגָּרֵשׁ, וְנִתְפַּזֵּר וְנַעֲבֹר הֲסָבוֹת מִקְצוֹעִיּוֹת, וְנִתְיָאֵשׁ, וּנְהַגֵּר הַחוּצָה מִיַּבֶּשֶׁת הַשִּׁירָה, אֶלהמשך לקרוא "חזון מתתיהו"
הנה קצת עידכונים מעולם היצירה השמואלופי שלי
התבקשתי לכתוב על חמישה מקומות בברלין שאני אוהב לחזור אליהם. התשובה יצאה כרגיל ספרותית פרוייקט ח’מסה יוצא לדרך ובו נשמע מישראלים שחיים בברלין על המקומות שגורמים להם לחזור אליהם, פיזית או נפשית, כאן בעיר. פותח את הסדרה, מתי שמואלוף, סופר ומשורר 1. קפה קוטי פרל ג’אם שרים בקפה מזרח תיכוני בברלין ואין בעולם מטוסהמשך לקרוא "חמישה מקומות אהובים בברלין"
The story includes in a new magazine of Ma'arav | What Does Public Space Do? Translated by: Margalit Rodgers I had misgivings about telling him an ordinary story like the hundreds of books his mother bought him at Ikea Books. I wanted to impress him in his time of difficulty. I didn’t know she wouldn’tהמשך לקרוא "Every Poison Holds Too Much Magic"
קטע מסיפור שכתבתי בברלין, ופורסם בספר הסיפורים הראשון שלי מקלחת של חושך וסיפורים נוספים. מוקדש לכל קורבנות השואה, יהודים ולא יהודים. אני מודע לכך ששום אנדרטה, או מילה, יכולה להכיל את עוצמת הכאב הזה, ובכל זאת אנחנו זוכרים, כותבים ומאמינים שאפשר לחיות עם הטראומה הבלתי נתפסת הזאת.
אין כזה דבר "הספרות העברית שנכתבת מחו"ל." משום שההגדרה של מחוץ לארץ, לא מתייחסת באמת לאמנות בכלל ולספרות בפרט. הספרות נוצרת במרחב שהוא לא מדינה, ולא ארץ. ההגדרה הזאת של ספרות שנכתבת מחוץ, או בתוך ארץ היא בעייתית. בתוך כך, עלינו להבין שהספרות העברית מלכתחילה שייכת לכל ארץ, שבה יש כותבים בעברית, או ישראלים שהחוויה העברית עיצבה את זכרונם, או אזרחי העולם שחיים את הספרות הישראלית בדרך כזאת או אחרת. לכן, תסלחו לי, אבל אשתמש במונח הספרות הדיאספורית, זאת שנכתבת לפעמים מתוך תודעת של גלות; לפעמים מתוך מרחב קטן בין חיי היהודיים לבין חיי התרבות המקומית הנכתבת בשפה המקומית.
אני ושולר יושבים בבר מואר באור זהוב בקרויצברג. הבר מלא צעירים. על הקיר גבוה מימין לנו, ציור מעוות של נערה עם דובי, שאולי מרמז לאליס בארץ הפלאות. אני מזמין פרנו, שיזכיר לי בבלנד החום שלו את הערק. שולר מזמין לימונדה, כי תכף הוא הולך לכנס של העבודה. הכרתי את שולר כשהלכתי לקנות מעיל לחורף, ולאהמשך לקרוא "בטרור של זהויות עם שולר [סיפור]"
