חנות ספרים

לחנות הספרים שלי   לחנות הספרים שלי

בטרור של זהויות עם שולר [סיפור]

אני ושולר יושבים בבר מואר באור זהוב בקרויצברג. הבר מלא צעירים. על הקיר גבוה מימין לנו, ציור מעוות של נערה עם דובי, שאולי מרמז לאליס בארץ הפלאות. אני מזמין פרנו, שיזכיר לי בבלנד החום שלו את הערק. שולר מזמין לימונדה, כי תכף הוא הולך לכנס של העבודה. הכרתי את שולר כשהלכתי לקנות מעיל לחורף, ולאהמשך לקרוא "בטרור של זהויות עם שולר [סיפור]"

"פחדתי שמא הוא חולה איידס" [סיפור]

"אסור לךָ לדבר איתי," הוא אמר באופן ברור, אסרטיבי, בהיר, כאילו אדם אחר לגמרי נולד ממנו. קולו היה שנוק וחנוק. מיתרי הגרון שלו נשמעו כמו של מעשן כבד. אך למרבה הפלא ציפורניו לא היו צהובות. "אסור לךָ לדבר איתי," הוא חזר בקצב הולך וגובר וללא הפסקה. קולו הסתלסל לתוך מערבולת מפותלת, מתארכת, מתאבכת ומשתוללת של טירוף מילולי: התקף אמוק שלא פגשתי.

"המוות הולך אחרייךְ" [סיפור]

"אסור לך להישאר כאן." "למה?" "כי המוות הולך אחרייךְ." "אני לא רוצה למות." "אף אחד לא רוצה." "למה לא הוצאת אותי מהקבר?" אמא נחנקה ולא הצליחה לומר דבר. "הלכתי לבקר גם את יהלי." "לא." ויקי תלשה את שערותיה וזעקה לשמים. "הם פחדו ממני" "את הרגת אותם?" שתקתי. "ילדה שלי, מה קרה לךְ?" "אני לא ילדההמשך לקרוא ""המוות הולך אחרייךְ" [סיפור]"

" ואני אפתח לך את התחת שלי" [סיפור]

אלוהים, תן לי יום אחד, שעה אחת, דקה אחת, שנייה אחת, רגע אחד עם אמא שלי. אני מתחנן, משתחווה, מתפלל, ואני אפתח לך את התחת שלי, ואני אתן לך את מיתרי הקול שלי, ואת כל מה שנשאר לי. קח הכול. אבא שבמרומים, קח הכול, תן לי את אמא שלי. תן לי עוד רגע איתה. אניהמשך לקרוא "" ואני אפתח לך את התחת שלי" [סיפור]"

"רגבי קברי היו רכים ושונים ממה שדמיינתי" [סיפור]

רגבי קברי היו רכים ושונים ממה שדמיינתי. זאת לא היתה אדמת מדבר קשה.

"פוחד מהם. למרות שבא לי לחנוק אותם. לתפוס את הגרון שלהם ולסובב את המפרקת, כמו שהורגים תרנגולת בכפרות" [סיפור]

שדרות ירושלים 85, ואין אף אחד בחנות הנרגילות, הפיקוסים כולם מצוחצחים כמו היו עכשיו בארמון המלוכה הצרפתי, מגולחים כמו הסמלים בקלפים, אחד תלתן, אחד קוץ בתחת, אחד מעוין. אלוהים, מי יכול היה לדמיין כאלו צורות עם העץ המכוער הזה. הילדים שמים לב שאני לא שם לב אליהם ומתקדמים אלי. ומתחילים בריקוד הזה, שאני יודע שלא אצא ממנו בקלות.

"כחצי שעה לאחר פגישתנו קיבלתי אס־אם־אס שאני מפוטר" [סיפור]

בחצות הלילה העמידו אותי בעמדה המזרחית בתוך הכניסה של החניון. מנכ"ל המלון נכנס למלון בכניסה המזרחית דרך החניון והגיש אלי את תיקו. בדקתי אותו בדיוק לפי ההוראות שניתנו. המנכ"ל חקר אותי מאיפה קיבלתי את הז'יטון, וידעתי שהוא לא יאמין לאמת. כחצי שעה לאחר פגישתנו קיבלתי אס־אם־אס שאני מפוטר, ושאני מתבקש לעזוב את העבודה עד שני בבוקר. טעיתי.

"גם זרועותיך השעירות במיוחד שמחצו את פטמות שדַי" [סיפור]

ואולי אני מגזימה בביקורת עליך, אבל תדע שזה מאהבה, כי אתה חייב לדעת הכול, את כל האמת. למדתי הרבה עליך, קריטון, צפיתי בך, והבנתי שלעולם אני לא אכנס למשפחתך. כן. אני לא צריכה את סוקרטס שילמד אותי פילוסופיה, לא זקוקה לגורגיאס, אֶמפֶּדוֹקלֶס, אָנָכּסָגוֹרס וכל הפילוסופים המתקדמים, הנאורים והמזדיינים בתחת האלו. אני לא צריכה אותך, כיהמשך לקרוא ""גם זרועותיך השעירות במיוחד שמחצו את פטמות שדַי" [סיפור]"

" כשהגורל צחק עלי ונפטרתי באחד מהניתוחים להסרת אבנים מהכליות" [סיפור]

המיקרופון עובד? שלום לכן, שמח להיות פה. הסיפור שלי מתחיל כשהגורל צחק עלי ונפטרתי באחד מהניתוחים להסרת אבנים מהכליות.