בטרור של זהויות עם שולר [סיפור]

אני ושולר יושבים בבר מואר באור זהוב בקרויצברג. הבר מלא צעירים. על הקיר גבוה מימין לנו, ציור מעוות של נערה עם דובי, שאולי מרמז לאליס בארץ הפלאות. אני מזמין פרנו, שיזכיר לי בבלנד החום שלו את הערק. שולר מזמין לימונדה, כי תכף הוא הולך לכנס של העבודה. הכרתי את שולר כשהלכתי לקנות מעיל לחורף, ולאהמשך לקרוא "בטרור של זהויות עם שולר [סיפור]"

"פחדתי שמא הוא חולה איידס" [סיפור]

"אסור לךָ לדבר איתי," הוא אמר באופן ברור, אסרטיבי, בהיר, כאילו אדם אחר לגמרי נולד ממנו. קולו היה שנוק וחנוק. מיתרי הגרון שלו נשמעו כמו של מעשן כבד. אך למרבה הפלא ציפורניו לא היו צהובות. "אסור לךָ לדבר איתי," הוא חזר בקצב הולך וגובר וללא הפסקה. קולו הסתלסל לתוך מערבולת מפותלת, מתארכת, מתאבכת ומשתוללת של טירוף מילולי: התקף אמוק שלא פגשתי.

"המוות הולך אחרייךְ" [סיפור]

"אסור לך להישאר כאן." "למה?" "כי המוות הולך אחרייךְ." "אני לא רוצה למות." "אף אחד לא רוצה." "למה לא הוצאת אותי מהקבר?" אמא נחנקה ולא הצליחה לומר דבר. "הלכתי לבקר גם את יהלי." "לא." ויקי תלשה את שערותיה וזעקה לשמים. "הם פחדו ממני" "את הרגת אותם?" שתקתי. "ילדה שלי, מה קרה לךְ?" "אני לא ילדההמשך לקרוא ""המוות הולך אחרייךְ" [סיפור]"

" ואני אפתח לך את התחת שלי" [סיפור]

אלוהים, תן לי יום אחד, שעה אחת, דקה אחת, שנייה אחת, רגע אחד עם אמא שלי. אני מתחנן, משתחווה, מתפלל, ואני אפתח לך את התחת שלי, ואני אתן לך את מיתרי הקול שלי, ואת כל מה שנשאר לי. קח הכול. אבא שבמרומים, קח הכול, תן לי את אמא שלי. תן לי עוד רגע איתה. אניהמשך לקרוא "" ואני אפתח לך את התחת שלי" [סיפור]"

"רגבי קברי היו רכים ושונים ממה שדמיינתי" [סיפור]

רגבי קברי היו רכים ושונים ממה שדמיינתי. זאת לא היתה אדמת מדבר קשה.

"פוחד מהם. למרות שבא לי לחנוק אותם. לתפוס את הגרון שלהם ולסובב את המפרקת, כמו שהורגים תרנגולת בכפרות" [סיפור]

שדרות ירושלים 85, ואין אף אחד בחנות הנרגילות, הפיקוסים כולם מצוחצחים כמו היו עכשיו בארמון המלוכה הצרפתי, מגולחים כמו הסמלים בקלפים, אחד תלתן, אחד קוץ בתחת, אחד מעוין. אלוהים, מי יכול היה לדמיין כאלו צורות עם העץ המכוער הזה. הילדים שמים לב שאני לא שם לב אליהם ומתקדמים אלי. ומתחילים בריקוד הזה, שאני יודע שלא אצא ממנו בקלות.

"כחצי שעה לאחר פגישתנו קיבלתי אס־אם־אס שאני מפוטר" [סיפור]

בחצות הלילה העמידו אותי בעמדה המזרחית בתוך הכניסה של החניון. מנכ"ל המלון נכנס למלון בכניסה המזרחית דרך החניון והגיש אלי את תיקו. בדקתי אותו בדיוק לפי ההוראות שניתנו. המנכ"ל חקר אותי מאיפה קיבלתי את הז'יטון, וידעתי שהוא לא יאמין לאמת. כחצי שעה לאחר פגישתנו קיבלתי אס־אם־אס שאני מפוטר, ושאני מתבקש לעזוב את העבודה עד שני בבוקר. טעיתי.

"גם זרועותיך השעירות במיוחד שמחצו את פטמות שדַי" [סיפור]

אתונה לא היתה מולדתי, כשם שהיא מולדתך. גם זרועותיך השעירות במיוחד שמחצו את פטמות שדַי שקיעה אחר שקיעה, לא הצליחו לפתור את מגע הזרוּת בינינו. ואולי אני מגזימה בביקורת עליך, אבל תדע שזה מאהבה, כי אתה חייב לדעת הכול, את כל האמת. למדתי הרבה עליך, קריטון, צפיתי בך, והבנתי שלעולם אני לא אכנס למשפחתך. כן.המשך לקרוא ""גם זרועותיך השעירות במיוחד שמחצו את פטמות שדַי" [סיפור]"

" כשהגורל צחק עלי ונפטרתי באחד מהניתוחים להסרת אבנים מהכליות" [סיפור]

המיקרופון עובד? שלום לכן, שמח להיות פה. הסיפור שלי מתחיל כשהגורל צחק עלי ונפטרתי באחד מהניתוחים להסרת אבנים מהכליות.

"את גורד השחקים של עג'מי אי־אפשר היה לפספס" [סיפור]

"את גורד השחקים של עג'מי אי־אפשר היה לפספס. הוא התנשא לגובה של אלפי קומות. הציפוי הקריסטלי העניק לו גוון יהלומי, וברגעים מסוימים קרני השמש התלכדו לקרן לוהטת שנפלה על המדרכה ואכלה את אלו שלא נזהרו. אמנם החום הזה נוצל כאנרגיה סולארית חינמית וסַבָּבּית לדיירים. אך רבים מדרֵי הבניין לא חזרו לביתם. דיירים רבים מתו בהשפעתהמשך לקרוא ""את גורד השחקים של עג'מי אי־אפשר היה לפספס" [סיפור]"