"בלילות אהובתי, מגדלת תינוקות בבטנה": על השיר הפותח את הספר "שירים לאסירי בתי הסוהר" לאלמוג בהר

זהו השיר הפותח את הספר "שירים לאסירי בתי-הסוהר" של אלמוג בהר, בהוצאת אינדיבוק, 2016. אני אוהב לפתוח ספרי שירה ולקרוא את השיר הראשון, כי הוא מהווה מעין סמל לשירים שיבואו לאחר מכן. אפשר לקרוא דרכם את תעודת הזהות, והחותמת הפואטית של המשורר.

"שלא אשאר כבוי ככה"

כל שיר נושא בתוכו זיכרון. השירים המשמעותיים בחיי מכילים בתוכם זיכרונות. אני זוכר למעשה איך שמעתי בפעם הראשונה את הפזמון "מכיוון ההר הכל רגיל / אוקטובר הטוב עומד להתחיל" של עמיר לב, כשנסעתי במכונית של הוריי, אל מול הקניון של חיפה, בואכה העלייה של כביש פרויד. והתחלתי לבכות. כל הסכסוך המזויין הזה קרע לי את הלב. לא יכולתי לשאת אותו על גבי, במיוחד כחיפאי שראה את משטר ההפרדה בעיר הולדתו.

לדובב מתים-חיים

המשורר מתי שמואלוף (42), שהוציא חמישה ספרי שירה ונודע כאקטיביסט חברתי רדיקלי – בין מקימי "ערס פואטיקה", איגוד המשוררים, גרילה תרבות ויוזמות אחרות – עשה קפיצת מדרגה והוציא את ספר סיפוריו הראשון, "מקלחת של חושך וסיפורים אחרים", בהוצאת זמורה ביתן, בעזרת העורך הידוע פרופ' יגאל שוורץ ותמר ביאליק. ספר מסקרן, גדוש סיפורי אימה מצמררים.

סונטת קרויצברג: מתי שמואלוף על העזיבה לברלין וספר הפרוזה החדש

סונטת קרויצברג: מתי שמואלוף על העזיבה לברלין וספר הפרוזה החדש

השירה הבועטת ומבקיעה: פרידה בברלין בידיעות תל אביב

כתבה מדהימה של רועי חסן (ערס פואטיקה) על ביכורי השירה הישראלית החדשה, עם סיגלית בנאי, מי-טל נדלר, מואיז בן הראש, רון דהן, לורין מילק ואנוכי.

נקודת העקירה ממש בפתח העלים: השאלון באתר "מעמול"

תשובות שלי לשאלות מגוונות שהוצבו על ידי מור דרעי במדור "מעמול" באתר הסטודנטים של מכללת ספיר