תגית: סיגלית בנאי

יהודי בגלות קפואה, קורא קורות של יהודי אחר בגלות קפואה אחרת, שכותב מה קרה כשישראל הובסה במלחמת 1948

בסאונה עם מייקל שייבון להמשיך לקרוא

| עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | כתיבת תגובה

השירה הבועטת ומבקיעה: פרידה בברלין בידיעות תל אביב

כתבה מדהימה של רועי חסן (ערס פואטיקה) על ביכורי השירה הישראלית החדשה, עם סיגלית בנאי, מי-טל נדלר, מואיז בן הראש, רון דהן, לורין מילק ואנוכי. להמשיך לקרוא

| עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 3 תגובות

הם כבר לא רלבנטיים | שלומי חתוכה

לא מזמן, בסיכומי השנה שבאו עלינו לטובה, נבחרו בפינת הספרות של אחד העיתונים הנפוצים חמישה ספרים מומלצים, אלה ש"שווה לזכור". כולם, כמובן, של יוצרים אשכנזים. חמישה מתוך חמישה. במוסף אחר באותו עיתון התפייט חיים גורי על מותה של השירה: הוא עומד מול כיתה, מקריא להם את רחל, וכלום. גורנישט. ואחרון חביב, מאמר שפורסם באחרונה בעיתון אחר, מקונן על דלותה של השפה העברית.

אף לא אחד מהסיכומים הללו לא הביא בחשבון את היוצרים המזרחים. אלה אינם חלק מהמשוואה התרבותית "הנכונה". את השפע הבלתי נתפש של השירה המזרחית בשנים האחרונות איש לא הזכיר. שירה מזרחית? על מה אני מדבר, אין בכלל מזרחים, ואם יש, הם בטח לא קוראים (שלא לומר כותבים). שימו לב: בין חמישיית הספרים שהוזכרו נכלל ספר השירה של נעם פרתום, אבל לא ספרו העוצמתי והמטלטל של יעקב ביטון, ולא ספרה המדהים והמענג של לורן מילק, לא ספרו הרביעי של מתי שמואלוף, מכונת ירייה של מלים, לא ספר הביכורים הנפלא, המלא רוח רעננה, של סיגלית בנאי, ולא ספריהם האחרונים של מואיז בן הראש וארז ביטון, מאסטרים אמיתיים, שבכל מדינה תרבותית אמיתית היו זוכים לכבוד רב. להמשיך לקרוא

| עם התגים , , , , , , , , , | 2 תגובות

אחד זאב ואחד אריה: על סרטה החדש של סיגלית בנאי "בן הארץ – וִוילְד אל-בְּלַד" | ג'אד נאמן

ג'אד נאמן כותב על סרטה החדשה של סיגלית בנאי " שעוסק במסע פנימי ותרבותי של של זאב רווח למרוקו בחיפוש אחרי שחקן מרוקאי שיככב לצידו בסרטו הבא אותו הוא חולם להפיץ בעולם הערבי. געגוע לצליל של שפה מודחקת שזועקת להחלץ עד פיקוע חניכיים. נדודי לב בין גלות למולדת, בין מרוקאיות אותנטית למדומיינת, ובין חלום קולנועי – למציאות. להמשיך לקרוא

| עם התגים , , , , , , , | תגובה אחת

ישו שחור

ז'אק קתמור. נביא האוונגארד של ישראל. מה לי ולך? אני, בימאית וחוקרת של סרטי בורקס וקולנוע ערבי נראית האחרונה שמתאימה לכתוב עליך. הקשר היחיד בינינו הוא העובדה שנולדת וגדלת בקהיר. אותה קהיר שהפכה עבורי למחוז תשוקה וגעגוע, לאחר שנסעתי אליה עם סרטי "אימא פאיזה" (המספר על פאיזה רושדי, זמרת יהודיה ממצרים שהפכה בארץ למלכת התזמורת של קול ישראל בערבית), והתאהבתי. שבתי לקהיר שוב ושוב ואימצתי לי ביוגרפיה דמיונית ששורשיה בעיר הקוסמופוליטית שאיננה עוד, עם הארכיטקטורה הפריסאית, והשירים העצובים, והמהפכות, והחלומות. והנה לך יש ביוגרפיה ממשית: נולדת וגדלת בקהיר. ואת זה אני מבקשת למצוא, אבל אין לכך כל זכר ביצירתך, בכתביך. ובכל זאת. אנסה למלא את אותו חור שחור בעברך, אותו חלק לא ידוע בביוגרפיה שלך, באמצעות הדמיון. להמשיך לקרוא

| עם התגים , , , , , , , , , , | 4 תגובות

תהודות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית

תהודות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית להמשיך לקרוא

| עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 11 תגובות

השבוע שעבר על סיגלית בנאי

סיגלית בנאי להמשיך לקרוא

| עם התגים ,