נהרגתי בתאונת דרכים

נהרגתי בתאונת דרכים, כשניסיתי לעזור לזקנה שלא הכרתי לחצות את הכביש. לפחות נהרגתי במקום. לא הייתי צריכה לגסוס באיזה בית חולים ולהידרש לרחמי הזולת. וכל אלו שבכו על מותי, חזרו לחייהם והתחילו לאט לאט לשכוח אותי. וככל שהם עזבו את החוויות המשותפות שלנו, כך גם אני התחלתי לשכוח מאיפה באתי. ואני מסתובבת פה אבודה. מחפשתהמשך לקרוא "נהרגתי בתאונת דרכים"

חמישה מקומות אהובים בברלין

התבקשתי לכתוב על חמישה מקומות בברלין שאני אוהב לחזור אליהם. התשובה יצאה כרגיל ספרותית   פרוייקט ח’מסה יוצא לדרך ובו נשמע מישראלים שחיים בברלין על המקומות שגורמים להם לחזור אליהם, פיזית או נפשית, כאן בעיר. פותח את הסדרה, מתי שמואלוף, סופר ומשורר 1. קפה קוטי פרל ג’אם שרים בקפה מזרח תיכוני בברלין ואין בעולם מטוסהמשך לקרוא "חמישה מקומות אהובים בברלין"

סיפור לזכר קורבנות השואה

קטע מסיפור שכתבתי בברלין, ופורסם בספר הסיפורים הראשון שלי מקלחת של חושך וסיפורים נוספים. מוקדש לכל קורבנות השואה, יהודים ולא יהודים. אני מודע לכך ששום אנדרטה, או מילה, יכולה להכיל את עוצמת הכאב הזה, ובכל זאת אנחנו זוכרים, כותבים ומאמינים שאפשר לחיות עם הטראומה הבלתי נתפסת הזאת.

בטרור של זהויות עם שולר [סיפור]

אני ושולר יושבים בבר מואר באור זהוב בקרויצברג. הבר מלא צעירים. על הקיר גבוה מימין לנו, ציור מעוות של נערה עם דובי, שאולי מרמז לאליס בארץ הפלאות. אני מזמין פרנו, שיזכיר לי בבלנד החום שלו את הערק. שולר מזמין לימונדה, כי תכף הוא הולך לכנס של העבודה. הכרתי את שולר כשהלכתי לקנות מעיל לחורף, ולאהמשך לקרוא "בטרור של זהויות עם שולר [סיפור]"

"שלדים בברלין" [סיפור]

אוקיי, אנחנו מתחילים היום שער שלישי ואחרון של הספר מקלחת של חושך וסיפורים נוספים שנקרא "כה רחוק, כה קרוב". הסיפורים בתוכו, כולם נכתבו בברלין. נתחיל בקטע מתוך "שלדים בברלין". הוא כתוב כמעט כמו אוטוביוגרפיה. בנוי מקטעים קטנים כאלו שמספרים פסיפס רחב.

לחכות לסיים סיפור בתוך גופה לא מזוהה [סיפור]

השבב בראשו של קית מעלה מולו את נציג תאגיד מיקמיק, שמדווח בלקוניות שמהנדסי התאגיד פיצחו את "חיים ארוכים" ועומדים לשווק אותה מחדש לשוק. "חיים ארוכים", פיתוח של ריצ'רדס, עבדה נפלא, אך חברות אחרות רצו גם להאריך את חיי הזמרים, הזמרות, הלהקות, המגישים ושאר הטאלנטים שלהם. כולם רצו את "חיים ארוכים", וכולם בקולוניה של פולאריס עמדוהמשך לקרוא "לחכות לסיים סיפור בתוך גופה לא מזוהה [סיפור]"

זונה, הם עושים לךְ [סיפור]

זונה, הם עושים לךְ [סיפור] אני הולכת ברחוב בתל־אביב, אחרי שחזרתי מחו"ל ואף אחד לא יודע מי אני. אף אחד לא יודע או זוכר את העבר שלי. אני לגמרי רגילה. כמו כולן. הולכת צעד אחר צעד. ובכל זאת אני מה זה פוחדת. מתה מפחד שיֵדעו. שפתאום אני אלך ומישהו יזכור את האף שלי, למרות שעברתיהמשך לקרוא "זונה, הם עושים לךְ [סיפור]"

גלים רעים [סיפור]

איזה מין דבר זה להיות אדם ששובר שיאים אנושיים, ובעצם מכריז על רצונו להיטבח. כשהייתי קטנה רציתי להיות כמו אח שלי, שיהיה לי כדורגל כמוהו, אבל הוא לא נתן לי. אז רבתי איתו. וחתכתי לו את האצבע בסכין שגנבתי מהמטבח, ומאז הוא לא התעסק איתי. אמא הענישה אותי. והחביאה את הסכינים בארון של הצלחות. אבלהמשך לקרוא "גלים רעים [סיפור]"

"נצטרך מכונות אחרות, בכדי לעצור את הזמן" [סיפור]

זה אימייל ראשון ואחרון שאני כותב לך מבגדד. את מאמינה? אני לא מאמין. אימייל ראשון מבגדד. עיר הולדת אמי, סבתי, סבי. והאמת, היתה לי נסיעה די מחורבנת. הייתי תקוע בעמאן במשך חצי יום. חשבתי אם לספר לך או לא, אבל אני חייב: אז תדעי שחזרתי לעשן. מה לעשות?! נראה אותך תקועה בנמל תעופה, שעות עלהמשך לקרוא ""נצטרך מכונות אחרות, בכדי לעצור את הזמן" [סיפור]"