קנו לעצמכן מתנה לחג

לקראת צום יום הכיפורים המתקרב ולכבוד ימי החופשה של חול המועד סוכות, הנה שלוש המלצות על ספרים חדשים שראו אור ושווים תשומת לב מיוחדת. קריאה מהנה המשך קריאת הפוסט "קנו לעצמכן מתנה לחג"

הכיוון מזרח: קומיקס חברתי ופוליטי

 

 

הכיוון מזרח גיליון 15 דן בפאן החברתי והפוליטי של הקומיקס בישראל.

מדוע אין קומיקס מזרחי? ומהו קומיקס פלסטיני ושאלות חברתיות אחרות הקשורות להיווצרות הז'אנר. הכיוון מזרח גיליון 15 דן בפאן החברתי והפוליטי של הקומיקס בישראל. מדוע אין קומיקס מזרחי? ומהו קומיקס פלסטיני ושאלות חברתיות אחרות הקשורות להיווצרות הז'אנר.

המשך קריאת הפוסט "הכיוון מזרח: קומיקס חברתי ופוליטי"

האם כתיבה מזרחית מקדמת את המאבק לצדק חברתי וברכות לסמי ברדוגו

 

מזל טוב לסמי ברדוגו על כניסת ספרו "יתומים" למועמדות לפרס ספיר (2008). לדעתי סמי הוא אחד היוצרים המוכשרים ביותר שהכרתי בישראל. התמזל מזלי שהייתי בין העורכים של סיפוריו הן באנתולוגיה "תהודות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית" והן בהכיוון מזרח 14 ו-15.

ספריו מכילים באמת מוסיקה אחרת (למי שטרח לקרוא אותו) והטענה כי הם עונים אך ורק לדרישת פוליטיקה של זהויות היא טענה/קריאה שטוחה ביותר (כיצד ניתן להפריד ספרות משאלות של זהות וכוח והאם באמת קיימת ספרות "אוניברסלית").

לספריו יש רבדים רבים, יכולת ההקשבה שלו לשפה היא פנומנאלית, הוא יודע לעצב דמויות ברגישות ובעדינות נדירה. בסיפוריו מפוזרים רמזים רבים שדורשים קריאות חוזרות ונשנות על מנת להתחקות אחר המסתורין והוא משאיר מרחב רחב של פרשנות.י ש לו כשרון יוצא מהכלל להעביר חוויות של כאב בכתיבה מינורית ומדויקת. הנה דברים שכתבתי על ספרו האחרון "יתומים".

***

 

אנו שמחים להזמינך לרב- שיח בנושא:

" האם כתיבה מזרחית מקדמת את המאבק לצדק חברתי?"

 

לכבוד יציאתם לאור של שלושה ספרים:

קשת של דעות, סדר יום מזרחי לחברה בישראל בעריכתם של יוסי יונה, דוד מחלב ויונית נעמן (הוצאת נובמבר)

לאחותי, פוליטיקה פמיניסטית מזרחית בעריכת שלומית ליר (הוצאת בבל)

תהודות זהות, הדור השלישי כותב מזרחית בעריכתם של מתי שמואלוף, נפתלי שם- טוב וניר ברעם (הוצאת עם עובד)

הדיון ייערך ביום ב', ה- 5.5.2008, בשעה 14:00 בבניין ווסטון למדעי המחשב, המכללה האקדמית של תל-אביב יפו, חדר 003.

בתכנית:

ברכות: פרופ' נעמי חזן, ראש בית הספר לממשל וחברה

משתתפים:

              שלומית ליר, תנועת "אחותי" למען נשים בישראל

              פרופ' יוסי יונה, הקשת הדמוקרטית המזרחית

             מתי שמואלוף, גרילה תרבות

מנחה: ד"ר מתן אורם, המכללה האקדמית של תל-אביב יפו

נשמח לראותכם

הבשורה מאת יהודה: על ספרו של סמי ברדוגו

 

הספר השלישי של סמי ברדוגו בנוי משתי נובלות. בנובלה הראשונה "אחי הצעיר יהודה" יחיאל, גיבור הסיפור, מתאר לנו את החוויות האחרונות שעוברות עליו לפני גיוסו לצבא. אימו של יחיאל נכנסת להיריון בגיל חמישים ושתיים. הכניסה לצבא, כתהליך חניכה "נורמטיבי" בישראל וההיריון המאוחר הופכים ביחד לתהליכים מקבילים הקשורים זה לזה. בנובלה השנייה "יתומים" מספר לנו שמואל על המחלה הסופנית של רחל, אשתו, על רקע החיים בפתח-תיקווה. החיים הפריפריאליים של הזעיר-בורגנות מתכתבים עם התהליך של הפיכת המשפחה ליתומה. הספר של סמי ברדוגו נקרא בשם "יתומים" ומעניק מעמד של בכורה לחוויה של הנובלה השנייה.

שתי הנובלות מנסחות מהלכים חברתיים שונים, שהם בו בזמן מנוגדים, משיקים ומייצרים עמדה ספרותית מורכבת ומרובדת. בנובלה הראשונה "אחי הצעיר יהודה" ההיריון המאוחר של אימא של יחיאל הופך למטפורה ספרותית שמצביעה על הקשר התיאולוגי, בין הכניסה של יחיאל לצבא, לבין הולדת הרעיון של מדינת יהודה. המטפורה של ההיריון המאוחר של האם הופך אותה גם למעין "רחם" של הרעיון הלאומי המיליטריסטי הגברי. יחיאל, אשר נולד בישראל, בניגוד לשיקו ודינה שנולדו בצפון-אפריקה, מתקדם לקראת גיוסו לצבא הישראלי. צבא זה פועל בשם הלאומיות, (האתניות) והדת, לשליטה על הטריטוריה של ארץ-ישראל "השלמה". הטקסט של סמי ברדוגו מתנגד לגבריות המיליטריסטית ומבקר אותה. אולם נדמה כי יחיאל יתגייס לצבא, בדיוק באותה הוודאות שאחיו הצעיר, יהודה, יוולד בסוף הסיפור. תהליך ההיריון הופך לרגע משמעותי, רגע של נס, רגע של התגלות, הנמצא מעבר לבנאליות השיגרתית, רגע לא רגיל, השובר את שיגרת היום-יום. הצבא המתקרב בצעדי "סכנה" לחיי יחיאל, גם הוא אירוע חריג וגם הוא לא באמת שייך לשיגרת חייו של הנער. הצבא אף מקרב את יחיאל אל אותו המקום שנמצא מעבר להיררכיות המשפחתיות. שכן שיקו, האח של יחיאל, כבר לא מקבל את מרות הסבתא, האב החורג והאם. שיקו, הבן החייל, שנולד בצפון-אפריקה, כועס על האב ומפר בצעדים אדיפליים את המבנה המשפחתי. החתרנות הפוליטית מותכת אל תוך המבנה המשפחתי. שיקו משתמש במכונית שהוא קיבל מהצבא, כסמל סטטוס ובכך הצבא הופך למסמן חיובי בחייו ומקור לכוחו ו"ביתו" החדש. הוא חוזר לבית-הוריו ומעשן בתוכו ובכך הוא מתעלם מבקשות חוזרות ונישנות של יקוטָה סבתו, מתנכר אל הריון האם ומתגרה אל מול אביו החורג בניסיונו לייצר "שם אב" חדש. יחיאל רוצה להכנס לחבורת הגברים בצבא, אך משיכתו לחבורה, מתוארת ככזאת אשר הופכת את הצבא, לטריטוריה של משיכה הומו-אירוטית חזקה. יחיאל מפנטז על הצבא והחוויה הכה "רגילה" של חבורת לוחמים גברים צעירים הופכת למורכבת יותר ובתוך כך הוא משנה את נקודת הכינון של הגבריות "הקשוחה". תהליך החניכה המיליטריסטי מקבל גוון קווירי דווקא מתוך יחיאל אשר נולד בישראל. נדמה כי סמי ברדוגו הופך את תהליך ההגירה למורכב יותר וכי המבט האפריורי של יחיאל בצבא ובגבר הישראלי, מנוגד לתהליך האלים של הפיכת הטריטוריה (באמצעות הספרות / התרבות) לטריטוריה "ישראלית" בעלת היררכיות אתנו-לאומיות וגבריות נוקשות.

בנובלה השניה "יתומים" שמואל מתחקה אחר הופעת יסוד חריג בחייו הבנאליים, בפתח-תיקווה. אשתו רחל חולה במחלה שמתבררת כסופנית. שמואל מתאר לנו את הניסיון שלו להכיל את המוות, דרך מעשים יום-יומיים פשוטים על רקע הפריפריאליות הפתח-תיקוואית . המטפורה הספרותית מקבילה את החיים בפריפריה אל מול המוות המתקרב של רחל. כך נוצר היגד דו-כיווני. הן החיים בפריפריה בישראל הופכים לתהליך ארוך של שקיעה של תושביה והן השקיעה של התושבים בפריפריה הופכת את אזור חייהם לחסר משמעות. האזרחים המאכלסים את הפריפריה לא מסוגלים להבין את התהליך החברתי והפוליטי המלא שעובר עליהם. הם יתומים מהבנה, מקליטה ומיכולת התמודדות מלאה עם תהליך הדיכוי. השיתוק שאוחז את שמואל אל מול הידרדרות אשתו רחל הוא גם היגד יהודי. דווקא שמואל אותו נביא שהמליך את שאול, מביט בגסיסת רחל אימנו כשהיא כמעט אילמת. המחלה של רחל מאופיינת גם כמבט אפל ומרתק אל תוך נפשו של שמואל שלא מצליח לפעול. המחלה של רחל מסיטה את נתיבי היום-יום מתוך חייו "הרגילים" של שמואל, עובד משרד הרווחה. היא חושפת את הקיפאון של תודעתו אל מול הווית החריגות. כך אנו נחשפים לעובדה ששמואל הפסיק לבצע ביקורי בית במשפחות מוחלשות וקבל על כך אישור מהממונה במשרד הרווחה. שמואל לא מסוגל לעכל את מצב החירום שבו התא המשפחתי נמצא. המטפורה הספרותית פוזלת למדינת הרווחה הנעלמת, ובו בזמן לחוסר המשמעות שכופה המציאות בישראל על רקמת החיים הרגישה וחסרת ההגנה שמבחוץ למרכז השבע. שמואל לא רק מביט למחלת רחל, אלא הוא מביט לבדידות התרבותית ויהודית של היותו מהגר צפון-אפריקאי במציאות השוללת את גלותו. הוא יתום עוד מהרגע שעלה לישראל, משום שאף ברגעיה האחרונים רחל שולחת את שמואל אל ילדיה ומבקשת שהוריה (אימה של רחל היא בת לניצולת שואה) יישבו לצדה ולא הוא. ההפרדה בין יוצאי אפריקה (המזרחים) לבין יוצאי אירופה (האשכנזים) מובילה את שמואל להיות סמן להתחדשות מצד אחד, שכן הוא מופקד על גידול הילדים. מצד שני אותה חוויה של יתמות נוכחת באופן טוטאלי ומותירה בספק את היכולת של שמואל לשזור את ההיסטוריה האישית שלו בחיי הילדים המרותקים לטלוויזיה ובו בזמן קשה להאמין שהילדים יוכלו לפרוץ את חומות הרגש של אביהם.

האח הצעיר יהודה, הוא נקודת הבשורה בטקסט. לא משום שהוא הינו סמן לאותה חזון משיחי ציוני, שהוא בו בזמן מחוץ לזמן ההיסטורי הציוני (מדינת יהודה של החשמונאים) ובו בזמן גם מסמן ל"כאן ועכשיו" במציאות בישראל (מדינת ההתנחלויות). אלא משום שהאח הצעיר יהודה הוא גם מסמן חסר קול ומוסתר והוא גם כזה אשר יכול לשנות את המשוואה שנוצרה מתוך שתי הנובלות של סמי ברדוגו.

הרשימה התפרסמה באתר של מגזין אתגר (ספטמבר 2007).

תהודות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית

בעטיפה: לילך בר-עמי, עבודה מתוך "סדרת הבנות", 2004. העבודה הוצגה בתערוכה "שוברת קיר" לזכרה של ויקי שירן, בחצר הנשית ביפו, אוצרת: שולה קשת.

תהודות זהות

הדור השלישי כותב מזרחית

 

מאת: בעריכת מתי שמואלוף, נפתלי שם-טוב ונירברעם

 

על-פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא קיימים מזרחים צעירים בישראל. כולנו ישראלים. בעוד שאת המהגרים ובניהם מציינים כיוצאי אסיה-אפריקה, הדור הצעיר אוּחד במכבש כור ההיתוך. "לא עברתם את זה?" שואלים ומתכוונים למזרחיות, "ומהי בכלל המזרחיות הזאת?"

שאלה טובה.

מלים רבות נכתבו בשנים האחרונות על-ידי מזרחים בני דור ראשון ושני. באנתולוגיה זו ניתן לראשונה קול לדור השלישי, שמרביתו גדל בפריפריה בשנות השבעים והשמונים.

רבים מהכותבים כתבו טקסטים אישיים, החושפים באומץ סיפורי חיים של הדור הצעיר. בספר הזה התגבש פסיפס אנושי מרתק, שנע בין שכונות הפריפריה בדרום ובצפון, שכונות האריסטוקרטיה בירושלים ומרכזי העצבים של תל אביב. ישראל המרוחקת, הפריפריאלית, עולה מתוך הספר בישירות, בכאב, לעתים בזעם ובקול חכם ומלא תובנות. בין הסיפורים מתערבלים פיסות חיים מלאי מורכבות: ילדה שגדלה בצלו של סיפור אהבה בלתי-אפשרי בין מזרחי לאשכנזייה, וצעיר שמחמיץ שוב את אביו הקרב למותו; נערה שמוותרת על זהותה כדי "להשתייך", וילד שמאמץ עבריין כדמות אב; זמרת שבוחרת במוסיקה הערבית ומשלמת את המחיר, וסופר שמגלה במפתיע את עולמה המורכב של אמו, ועוד.

הכותבים גם יוצאים החוצה: מגלים את קהיר ומרקש, נמלטים לברזיל ולהודו, ובסופו של דבר חוזרים הביתה, להישיר מבט אל השאלות שכל אדם שואל לגבי זהותו, עברו וחייו.

רשימת הכותבים/ות: נעמה גרשי, שמעון אדף, נפתלי שם-טוב, מתי שמואלוף, דיקלה (דורי), סמי ברדוגו, סיגלית בנאי, יונית נעמן, אלמוג בהר, אייל בן משה, איריס ארגמן, יאלי השש, אליענה אלמוג, יחזקאל רחמים, אדמית פרא, דודו בוסי ושבא סלהוב.

 

 טקסטים מתוך הספר שפורסמו ברשת

איזכורים, עיתונות וביקורות וכד':

  1. לבי במזרח, יום רביעי, 27 ביוני 2007, 11:08 מאת: חן רוזנק, מערכת וואלה!
  2. מה בי מזרחי ומה אשכנזי, יעל ישראל, רשימות, 07.07.07.
  3. הפנתרים השחורים: דור שלישי, יונתן גור, מגזין 24 שעות – ידיעות אחרונות, 08.07.2007, עמודים 1-3, 22.
  4. פתאום הומצא דור חדש של מזרחים, השאלון עם סיגלית בנאי, ספרים – הארץ, 11.7.2007.
  5. המסע אל תהודות זהות, מתי שמואלוף, מדור "טרום קריאה", תרבות וספרות – מעריב, 13.7.2007.
  6. על תהודות זהות, יהושע סימון, העיר, 13.11.2007.
  7. אמא שלי ממרוקו, אריאל לוינסון, וואלה – תרבות, 15.7.2007.
  8. ציטוטים, טיימאאוט, תל-אביב, 12-19 ביולי, עמוד 136.
  9. שואה שלנו, מיה סלע, ידיעות תל אביב, 20.7.2007.
  10. מי אני?, נוית בראל, תרבות וספרות – ידיעות אחרונות, 20.7.2007.
  11. הדור השלישי כותב מזרחית (סלהוב), שישי – אדם ברוך, מעריב, 20.7.2007, עמוד 31.
  12. סיגלית בנאי התארחה אצל ענת שרן בתוכנית "מהיום למחר", ערוץ 1, 24.7.2007.
  13. מעורב ישראלי, מרב יודילביץ', אתר ידיעות אחרונות, 26.07.2007.
  14. מיץ קנה סוכר ומלח העלבון, "קרוא וכתוב" מנחם בן, מעריב  – תרבות וספרות / מוסף שבת, עורכת: דנה אלעזר הלוי, 27.7.2007, עמוד 29.
  15. מזרחי זה הכי, אריאנה מלמד, 7 לילות / מוסף שבת – ידיעות אחרונות, 27.7.2007, עמוד 2
  16. הבט אחורה בזעם, סמי דואניאס, ספרים – טיימאאוט, 02.08.2007, עמוד 116.
  17. השקת זהות, שלומית ליר, רשימות, 13.8.2007.
  18. משדר "פופוליטיקה", ערוץ 1, 14.8.2007.
  19. "תהודות זהות" באתר "טקסט".
  20. "בועז מעודה והעוד", שירה אוחיון על "כוכב נולד" ו"תהודות זהות" בפופוליטיקה, העוקץ, 19.8.2007.
  21. ומה לעשות שאצלי הניתוח הצליח ובגדאד שלי מתה, יצחק לאור, תרבות וספרות – הארץ (רשימה ראשונה),  19.8.2007
  22. על מאמרו של אלמוג בהר "חלומות באספניה", מואיז בן-הראש, קדמה, 27.08.2007 (המאמר פורסם גם באתר שלו ב"רשימות").
  23. "נכון שלנו היו היינה ופרויד ואיינשטין" , יצחק לאור, תרבות וספרות הארץ  (רשימה שניה), 31.8.2007
  24. "זהות מזרחית", אריק גלסנר, מקור ראשון, 24.08.2007.
  25. ציטוט מתוך רשימה של נעמה גרשי מופיע ב"חדשים" של מגזין סטימצקי, ספטמבר 2007, עמוד 16.
  26. נעמה גרשי, תכניתו של קובי אריאלי, ערוץ 2, 7.9.2007.
  27. "הומלס מזרחי", עצמון אברהמי, כל הזמן – ירושלים, 7.9.2007, עמוד 100.
  28. הבעיה האשכנזית, שירה אוחיון, קדמה, 7.9.2007.
  29. "התרבות חייבת להיות פוליטית", מתי שמואלוף, דברים מתוך הערב שנערך לספר במאהל מחוסרות הדיור בירושלים, 10.9.2007.
  30. מי נתן לך שפה, מי אמר, "דבר עכשיו"?, שמעון אדף, רשימות, 16.9.2007.
  31. שברי זהות, אלישיב רייכנר באתר "דרומי", 25.9.2007.
  32. ומהי בכלל המזרחיות הזאת? – מחשבות בעקבות "תהודת זהות – הדור השלישי כותב מזרחית", גלעד סרי, רשימות, 29.9.2007.
  33. לפני שאמשיך על מסעודון – תגובה לפוסט של גלעד סרי לוי, אמירה הס, רשימות, 29.9.2007.
  34. שדרגו לדור השלישי, ניר ברעם, "כביש ארבעים – מגזין התרבות של מצפה רמון והסביבה",  גיליון 80, אוקטובר 2007, עמודים 20-23.
  35. הכיוון: מזרח,שבתאי קור, ספרים – אתר "מעריב", 18.10.2007.
  36. משולש מזרחי – תהודות זהות – ברדוגו, בוסי, אדף, דפנה שחורי, 18/10/2007 09:48:51
  37. "המהות ההיברידית המקננת בכולנו", טלי לטוביצקי, ספרים – הארץ, 28.11.2007.
  38. כתבתו של גיא אסל, חדשות ערוץ 1, 30.11.2007.
  39. ביקורת, אבי אליאס, מטרו, 23.12.2007
  40. "מזרחיות – מוצא סתמי או זהות עקרונית?", קציעה עלון, ‫ בקורת על:  שמואלוף, מתי, ברעם, ניר ושם-טוב, נפתלי <עורכים>. תהודות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית. תל-אביב, עם עובד, 2007. ‬  משעני, דרור. בכל העניין המזרחי יש איזה אבסורד. תל-אביב: עם עובד, 2007. ‬  בתוך ‬   ‫ הד החינוך , 82(1): 108-109, 2007. ‬
  41. רבקה ירון, תהודות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית (רשימת ביקורת) אימגו, 28-10-2008
  42. יומנם של היהודים-הערבים בישראלנאאל אלתוחי, "akhbarelyom"., מצרים, אפריל, 2009.
  43. I like burekas in the morning, מאת נפתלי שם טוב, תורגם לערבית לבלוג הספרותי של נאאל אלתוחי, 18.4.2009.
  44. ניסים קלדרון מזכיר את הרשימה של אלמוג בהר, "מושך את המזרחים בלשון", 2010, , ספרים YNET.
  45. נוית בראל מזכירה את הרשימה של אלמוג בהר, ""לא לפחד לומָר: יש לי עָבָר", מקור ראשון, 22-1-2010
  46. How Hebrew teaches us something about    ourselves, Nael Altouki, 26.11.2015

אירועים