מי מתנכר לעברית

גרנות משה, לשעבר מפקח במשרד החינוך, כותב בעיתון מקור ראשון, כחלק מביקורת לאסופה חדשה עורי שפת עבר, שערכה לאה צבעוני, שאני מתכחש לאהבתי לשפה העברית. עכשיו תסבירו לי איך זה, שספרי האחרון נקרא "עברית מחוץ לאיבריה המתוקים". לאלוהים הפתרונים.

יצירתי מגיעה לעולם הערבי, אירועים ספרותיים קרובים וגם סיכום שנה שמואלופית

קצת על סיכום שנה, איך חזרתי לכתוב שירה, עבודת מחקר חדשה במצרים על יצירתי וגם אירועים ספרותיים קרובים. שנה טובה ומתוקה!

שירתו של ארז ביטון והשפעותיה על שירת המחאה המזרחית (2009 – 1976) – עבודת הדוקטורט של אושרה אלפסי

כייף לקרוא עבודת מחקר על השירה המזרחית שעושה חיבור בין שלושה דורות של כתיבה, מביטון, שיטרית ומגיעה גם לעבודתי. הנה הסיכום של העבודה הנפלאה של אושרה אלפסי. ממליץ לקרוא את כולה לחשוב על הדרך אל ההווה של ערס פואטיקה וכדומה.

פורטונה לא גרה בקומה ה-23 (סיפור)

חשבתי שאני הוזה את הופעת המהמר בחניה השוממת של המלון. רגע אחד החניון היה ריק מאדם ותנועה, ורגע שני הוא נעמד כמה מאות מטרים מול המלון האילתי, שעוצב כמו הפירמידה הכהה של לוקסור בלאס־וגאס. המהמר לא ביצע איזו תנועה קודמת שתוביל אותו לנקודה שבה הוא עמד. הוא לא רץ, זחל או ירד מטרמפ במכונית; הוא לא סגר בעדינות את דלת המונית העלומה; הוא לא דילג, קפץ או הלך באיטיות. בפשטות רבה הוא הביט, קפוא, אל נקודה מוזרה שהתמקמה מאחורי.

כיצד חובר השמאל המזרחי לשמאל הפלסטיני

היוצר והחוקר פרופ' סמי שלום שיטרית מאתגר במאמר נוקב את הפריחה והאוונגרד המזרחי ושואל היכן הם חוברים לשמאל הפלסטיני. היכן המזרחיות המתחדשת, אינה מנסה להתקבל ולהיקבר תחת לובן האשכנזיות, אותה קטגוריה שמתבדלת בתוקפנות מהערביות. אודי אלוני, בתגובה קצרה לדברי סמי שלום שיטרית ומראה כיצד יש מזרחים הבונים מייצג שווא של האשכנזיות כשמאל, למרות שהיא מתקיימת בעיקר בתוך מרחבי ימין הגמוניים

עובד אבוטבול ומאבק מחוסרי הדיור במבשרת ציון

בדרכי חזרה מהפגישה עם עובד אבוטבול הבנתי שפגשתי במנהיג אמיתי. תהיתי ביני לבין עצמי היכן יפרוץ המאבק הבא. מתי יחברו העניים, היהודים והערבים, לחזית אחת במדינה אחת, פלשתינאית-ישראלית, באינתיפאדה מסוג חדש – אינתיפאדה חברתית.

וזה מה ש'ערס פואטיקה' עשתה. הבעיה שלהם נהפכת לבעיה של כולם"

הם לא חוששים להבליט את התרבות המזרחית, הם לא פוחדים שיקראו להם "ערסים" והם לא מחכים לאישור מהממסד הספרותי. איך הצליחה "ערס פואטיקה" להתסיס את עולם השירה בארץ ולמשוך קהל רב לאירועים שלה? (אלי אליהו בכתבה חדשה)

תעלו על התדר של עדי קיסר בקפה גיברלטר

לפני שבוע עדי קיסר עורכת "ערס פואטיקה, אירחה אותי בפנתיאון של קפה גיברלטר ברדיו של התדר. בתוכנית הקראנו והשמענו יצירות פואטיות ומוזיקליות מן המזרח בין השאר של סמי שלום שיטרית כותב קסידה לזכרו מחמוד דרוויש ושיר מקסים על אכילת מנגו של ברכה סרי ז״ל. הבאנו שירה מעולה אלמוג בהר וראפ של קלקידן ותרגום של יוסי יונה ל׳פוג אל נחל׳ ועוד. תהנו

"זמן, חמדה וערפל" לדליה יאירי

מה חשבתי על הספר החדש של דליה יאירי? מדוע מגיע ערפל בסוף הזמן ואיפה החמדה?

“אנחנו כותבים אותך מולדת”– המקרה של הגירת יהודי עיראק

בחרתי לפתוח בדברי המשורר והסופר יצחק לאור, אשר בחן את הקשר בין הזכרון הלאומי לבין הספרות הישראלית, משום שהוא בטא נכונה את הקונפליקט בין המדינה ובין ייצרני הידע בתרבות. יצחק לאור בדק את הקשר בין הזכרון לבין השכחה, בתוך האינטיליגנציה הישראלית, לגבי עובדת התרחשות ה"נָכְּבָּה" הפלסטינית, אשר כללה גירוש של מאות אלפי פלסטינים ממדינת ישראל והריסת כארבע-מאות כפרים מיישוביהם[2]. יצחק לאור טען כי בניית האומה הישראלית כללה הרבה מאוד דברים "שצריך היה לשכוח" ובהערת שוליים הוא הזכיר את שפת היידיש ואת מה שעוללו למזרחים שהם הגיעו לישראל.[3]