כואב לנסוע, כואב יותר להישאר – טור חדש בבלוג במאקו, מסביר על ההגירה

אולי אני עייף. גם כלכלית וחברתית. כמה אפשר לחיות במדינה שבה המחירים מאמירים והתושבים יושבים בשקט? כמה זמן אפשר לשבת אל מול הגזענות שצובטת את לבנו ומקצרת את ימינו? החיים בישראל הולכים ונהיים קשים, אז אני עוזב לתקופה לא מוגבלת

לא למלחמה עם איראן, כן למלחמה בעוני

ישראל 2012. החדשות מבשרות שהמלחמה עם איראן מתקרבת לפתחינו. בו בזמן אנו לומדים כי עליית מחירי הלחם פגעה כל במשפחות קשות יום. ובתגובה, ארגוני חסד החלו במבצע איסוף מצות (שנותרו מפסח) וחלוקתן. הגזירות הכלכליות, רק יגדילו את הניכור, הפערים והאלימות ברחובות. אסון הכרמל כבר הראה את המצב החשוף של העורף הישראלי. רוה"מ ממשיך להעניק הטבות מרחיקות לכת לתאגידים, החברות הגדולות, ולמספר המועט של המשפחות המנהלות אותן. ואילו רוב הציבור נמצא במלחמת הישרדות בהיעדר שיוויון הזדמנויות. הציבור נלחם נגד העוני, אך הממשלה לא מחשיבה את העוני כאוייב הראשי של החברה הישראלית. דעה חדשה שפרסמתי בדעות – ישראל היום.

יום הבינלאומי למאבק בעוני: העניים החדשים

מי הם העניים בישראל של השנה החדשה (2012)? ובכן התשובה די פשוטה: הם יכולים להיות כל אחד וכל אחת מאיתנו. דעה מיוחדת לכבוד היום הבינלאומי למאבק בעוני

על מגש של כסף: ארבעה משוררים יקשטו את שטרות הכסף החדשים

שתי משוררות ושני משוררים הולכים להכנס לארנק שלכם על בסיס קבוע ממש בקרוב. אז מי אמר שמשוררים לא עושים כאן כסף?

פרק מתוך הספר: "נשים בישראל 2006: בין תיאוריה למציאות"

2.4.1 מבוא
בעת כתיבת פרק זה התחוור לנו עד כמה רחוקה הדרך עד הטמעתה של חשיבה מגדרית הן במחקר ובלימוד האקדמי והן בתכנון ויישום של מדיניות ציבורית בתחומי הכלכלה והתעסוקה. לימודי "מגדר" התפתחו באופן מסורתי ממדעי הרוח (תרבות, פילוסופיה) ונראה כי שילובם בעשורים האחרונים בלימודי החברה – סוציולוגיה, מדע המדינה, יחסים בינלאומיים ועוד – פסח על המחלקות לכלכלה. "מגדר" ו"מעמד" נתפסים, עדיין, כשתי קטגוריות מחקריות נפרדות. במצב זה יכולתנו לבצע ניתוח נאמן למציאות לוקה בחסר, שכן מגדר הוא, בין השאר, תופעה כלכלית וזהות שמשתמע ממנה מצב כלכלי.[2] בפרק זה נתמקד בהשפעה של המגדר על ההסתברות לחיים בעוני.
אמנם עוני אינו תופעה מגדרית בעיקרה, שכן הסיכויים לחיים בעוני בישראל מושפעים בראש ובראשונה ממידת הדתיות וממוצא אתני, אך הסיכויים מושפעים גם ממאפיינים מגדריים. רוב משקי הבית החד-הוריים מנוהלים על ידי נשים, ושליש מהם שרויים בעוני. מלבד זאת גם אם העוני אינו מגדרי במובהק, הרי המגדר הוא מעמדי ובכל אחת מהאוכלוסיות בישראל סיכוייהן של נשים להימצא בעוני גדולים יותר (לוח 1), והאפשרויות העומדות לפניהן ליציאה ממנו מוגבלות יותר.