רשימת פירסומים לא פעילה: עייפתי להמשיך ברשימה. תעקבו באתר אחר הפירסומים. צאו מהבית, עזבו את המחשב, קנו גלידה

כל מה שפירסמתי עד היום…

פּוֹעֵל בִּנְיָן סִינִי וְזוֹנָה אוּקְרָאִינִית – גילגולי שיר

פּוֹעֵל בִּנְיָן סִינִי וְזוֹנָה אוּקְרָאִינִית – גילגולי שיר

הרפובליקה המזרחית, התייר ומדריך הטיולים: המזרחית: סיפורה של הקשת הדמוקרטית המזרחית והמאבק החברתי בישראל 1995-2005 מאת משה קריף

הרפובליקה המזרחית, התייר ומדריך הטיולים: המזרחית: סיפורה של הקשת הדמוקרטית המזרחית והמאבק החברתי בישראל 1995-2005 מאת משה קריף

הסובייקט המוכפף: ביקורת על הספר "תחנות בדרך חצרמוות" שהופיעה בעיתון 77

אהוד עין-גיל, בספרו "תחנות בדרך חצרמוות", יוצר את הדיכוטומיה של מזרח ומערב, לכאורה על מנת לערער על הנרטיב הציוני. אך בתוך תהליך זה הוא יוצר את הסובייקט הערבי המוכפף אשר קולו כמעט לא נשמע. סיפור חייו של אהוד עין-גיל נפרש לפנינו בספר, כשהמנהיג הערבי של דרום תימן מדובב את אהוד עין-גיל והוא נענה לבקשתו ופורש את כל תחנות חייו. הדיבור הלא פוסק של אהוד עין-גיל גורם לאי נחת, בעיקר משום שהמנהיג התימני כמעט ולא נחשף בסיפור. מה גם שהוא כמעט ולא עובר תהליך פסיכולוגי כלשהו, אלא הוא ממש מושתק.

אתר של אתניות דתית שולית: ביקורת על ספרו של נעם קצב

ספרו הראשון של הסופר הצעיר נעם קצב מנסה באופן מודע לעמוד בטריטוריה הדתית האתנית הישראלית ולמפות אותה. המיפוי הינו חלק מניסיון ערכי להתייחס למאבקי התרבות באתנוקרטיה הישראלית. אני מתעכב על שאלת האתניות, לא משום שהסופר הוא בנו של הנשיא משה קצב, או משום שהוא מייצג של הדור השלישי המזרחי. אני עושה זאת, דווקא משום השתלשלות העלילה המובאת לנו בסיפור. במבנה המעשים אנו מתוודעים לקורות יצחק, גיבור הרומאן, אשר עוקב אחרי סיפור חייהם של יצחקל'ה ורחל שמסמלים כוחות מיטונימיים מנוגדים שנאבקים על נפשו הספקנית. מחד הופיעה המיסטיקה הדתית, הפגאנית, חסרת המעצורים, שנעה בין קוטב הטירוף, לבין קוטב ההארה, שיוצגה על ידי יחצקל'ה (בן העשירים האשכנזי), ומאידך הופיע העולם החילוני, של רחל (עובדת הניקיון המזרחית-גרמנית), שנע בין הערכים הרוחניים והפיזיים הנכללים בתוך אהבת אמת, לבין הערכים הניהיליסטיים של עולם ללא גבולות.