השפעת המדיניות הניאו-ליברלית של ממשל רייגן על השחורים בארה"ב

בשנות השמונים עלה לשלטון רונלד רייגן, נשיא ארצות הברית, שעל שמו נקראה התוכנית הכלכלית ששלטה בשווקים הפיננסיים (Reganomics).

באוטוביוגרפיה של רייגן נרשם שנצחונו בבחירות לנשיאות היה קשור בבעיות שקודמו, ג'ימי קרטר הסתבך בהן. שמבית גאתה האינפלציה ומבחוץ ספגה ארה"ב סדרה של מהלומות. וכשתמו שמונה שנותיו של רייגן בבית הלבן הייתה הזירה הבינלאומית שונה לחלוטין. בכורתה של ארה"ב הייתה ברורה בעליל. השפל הכלכלי נבלם ובמקומות שונים בעולם ניסו מנהיגים ללכת בדרכו של רייגן ולטפח כמוהו את היוזמה החופשית (רייגן, 1990). אני בא לבדוק את הנרטיב הזה מתוך העיניים של המיעוט השחור ולא של הרוב הלבן.

צפייה מזווית כהה בסרט "הפנתרים השחורים מדברים"

החיבור של מחאת הפנתרים למאבק הפלסטיני מתבקש: "מה יקרה כאן אם ישראל תמשיך בכיבוש והרעבת העם הפלסטיני, ואם ימשיך התהליך של התמוטטות הכלכלה ואיתה משבר אמון קשה ביותר של העניים שהם ברובם מזרחים וערבים, זו התקוממות שאיש לא חלם עליה. אז אנחנו ניכנס לעידן חדש בו תתחיל להתמוטט האידיאולוגיה המרכזית – הציונות האשכנזית"