כך הפכה ברלין ל"בירת הגולה הערבית"

הסוציולוג הערבי עמרו עלי היה בין הראשונים לסמן את ברלין, עיר הבירה של גרמניה, כמרכז הרנסנס האינטלקטואלי והאמנותי, שהונע על ידי הגולים הערבים שברחו מאימת הדיקטטורות הערביות. בברלין הם יכולים כעת לבחון את האפשרויות של העתיד של האביב הערבי.

كيف تشرح صيد الأرانب لفنان ألماني ميّت | توهو

كيف تشرح صيد الأرانب لفنان ألماني ميّت الفنان يوسف ساسون تسيمح، المولود في بغداد، يعيش ويعمل في أمستردام، يستعد لإطلاق مشروع واسع ومتعدد المواقع في العاصمة الهولندية، والقدس وبغداد. الشاعر والكاتب ماتي شموئيلوف يحاوره حول سنواته كفنان في إسرائيل مقابل كونه فنانًا يهوديا بابليا في أوروبا، حول اليهودية"، الشتات، الإقصاء، وحول الإخفاء والبناء. המאמר על היצירה של יוסף ששון צמח

ראש ממשלה ערבי [שיר]

انطولوجيا ثنائية اللغة لأدب عربي وعبري شاب ومعاصر

הנה אני יושב, עם שני פליטים ממשהד

נשאלתי מהי חירות, מהי הגירה, מהי פליטות וכתבתי על כך פוסט ארוך ביותר שפורסם במיוחד לפסח.

למה הפסקת לכתוב שירה: ראיון עם יובל גלעד בעקבות ספר השירה החדש "פרדה בברלין"

זה התחיל ברומאן מהצד עם הסיפורים והמשיך אט אט לסיפור אהבה שמצריך המון תיחזוק ועבודה. והתרחקתי מתוך המילים הקצרות, לתוך המרתון של המילים. אבל המרחק הוא גם מתוך חריש עמוק שעשיתי בתוך השירה בתחומים שונים, וגרם לי לרצות לחפש ערוצים חדשים של ביטוי. הכול התחיל ברגע שבו חיים רובינשטיין, חברי הטוב, ביקש שאכתוב לו ספר סיפורים והתייחסתי להצעתו בביטול. אבל הוא ראה דברים שלא ראיתי בתוכי. (בתשובה לשאלה איך נפלה ההחלטה אצלי להפסיק לכתוב שירה)

על הביקורת הראשונה ל"פרידה בברלין" "בישראל היום"

"מה מזרחי בספר על אהבה ופרידה? מה מזרחי בנסיעה לברלין? חיפשתי בכל הספר את המילים מעברה, קיפוח, אפלייה והתבכיינות ולא מצאתי – האם מתי שמואלוף החליט להשתכנז?"

להתחבר למזרח התיכון דרך המוזיקה | מתי שמואלוף ואופיר טובול

בראיון ל"אל ערבייה" לפני כמה שנים, אמרה הזמרת הישראלית הפופולרית ביותר בעולם הערבי, זהבה בן, כי הייתה מעוניינת לשיר בעולם הערבי בכלל ובביירות ועזה בפרט. אך מערכת הביטחון הישראלית אסרה עליה להכנס לעזה, בשל שלטון החמאס. בראיון מאוחר יותר אמרה שחלומה הוא להופיע בבית האופרה בקהיר, היכן שהופיעה הזמרת הנערצת עליה ביותר, אום כלת'ום. זהבה בן מבטאת בדבריה את הרצון הטבעי של מזרחים רבים בישראל להתחבר לשורשים הערבים של התרבות שבתוכה חיו הוריהם במשך דורות רבים. המוזיקה המזרחית מבטאת את הגעגוע של כמעט מחצית תושבי ישראל לשמור על המרכיב הערבי בתרבותם. אך מעבר לשאלת המוצא, ההיסטוריה והביוגרפיה, מדובר כאן בשאלת מיקומה של ישראל במזרח התיכון ונוגעת לכל אזרחי המדינה, מזרחים ולא מזרחים. ביום שהמוזיקה הישראלית תתחיל לייצא תרבות ערבית למדינות השכנות, קרובות כרחוקות, היא תוכל להגדיל את הצלחותיה ולהכפיל ואף לשלש את מכירותיה. התרבות המזרחית, הים-תיכונית, יכולה בקלות לקפוץ מעל המחסום ולהביא קהלים חדשים. כבר כיום אנחנו יודעים על רבים במדינות השכנות שמכירים ואוהבים שירים של אייל גולן וזמרים אחרים, בטח ובטח בשטחי הרשות הפלסטינית, שם קהל רב מעודכן במוזיקה מזרחית-ישראלית חדשה. יותר קל יהיה למכור מוזיקה מזרחית במשרק (האיזור הגיאוגרפי מאיראן ועד מצרים) ובמגרב (ממרוקו ועד מצרים) במקביל לייצוא התרבותי לארה"ב ולאירופה. ושימו לב גם שלא מעט מההצלחות באירופה היו של להקות וזמרים ששמרו על הצליל הערבי, כדוגמת עופרה חזה ועוד.

שירת ארז ביטון

ארז ביטון הוביל מהפכה בשירה הישראלית. ביום רביעי הקרוב (11.5) אופיע בכנס מיוחד המוקדש לשירתו היייחודית ופורצת הדרך. כולם/ן מוזמנים/ות לחגוג עימנו את יצירתו!

רוח ג'דידה | רוח חדשה 2011 – מכתב בנות ובני יוצאי ארצות ערב והאיסלאם בישראל לבנות ובני דורנו במזרח התיכון ובצפון אפריקה

הנה אחת מהיוזמות הנפלאות אליהן אני שותף. תהודות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית הוליד דוברות של דור יהודי-ערבי שמבקש לייצר דיאלוג ישיר עם העולם הערבי. בהתחלה פנינו לעולם הערבי בעקבות נאום אובמה בקהיר וכעת בעקבות המהפכה הדמוקרטית הנושבת מהמשרק עד למגרב וחזרה.

סדנת זהויות בחברה בישראל

דיון לקראת פעילויות משותפות לבניית חברה ישראלית רב תרבותית וצודקת.