חדשות משולחן הכתיבה של החלום

לאחרונה שפע וגם אבדה גדולה שלא תרפא

להתראות זיקית אהובה

בסביבות 1995 עליתי ביחד עם להקת החיתולים לבצע את 'ילד יום חמישי' של דיויד בואי מול קהל של פסטיבל תיאטרון קטן באולם בר חשוך ליד אוניברסיטת תל אביב. רעדתי מפחד. זאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שלי כסולן. מאז, האלבום שלנו נגנז אחרי שנתיים של עבודה. אך למדתי דבר אחד ממנו, לא להישאר באותה האמנות ולאהמשך לקרוא "להתראות זיקית אהובה"

על הביקורת הראשונה ל"פרידה בברלין" "בישראל היום"

"מה מזרחי בספר על אהבה ופרידה? מה מזרחי בנסיעה לברלין? חיפשתי בכל הספר את המילים מעברה, קיפוח, אפלייה והתבכיינות ולא מצאתי – האם מתי שמואלוף החליט להשתכנז?"

מברלין באהבת מלאך: רשימה ראשונה של בן מהגרות

יום אחד קמתי ונסעתי. עזבתי עבודות. עזבתי אהבות. עזבתי משוררים ומשוררות. עזבתי משפחות. ונפרדתי יפה. כתבתי על כך את הפוסט הכי מצליח שלי בבלוג במאקו וגם פולואו אפ כתשובה ליאיר לפיד שגם עשה אפקט רעש של דיסטורשיין יפה. מנסה לשרוד בפעם הראשונה בחיי רחוק מכל מה שהכרתי. קיראו קצת חדשות ספרותיות מעולמי ….

להתראות אריה שואג

להתראות אריה שואג תמיד אזכור אותך בתמונה הזאת שואג בווזבולה מול בנק ישראל. אני בוכה. על מה אני בוכה. אתה כבר בעולם הבא וגם אני אצטרף לאדמה יום אחד. ובכל זאת אני בוכה על אימא שקברה את בנה. ועל עולם של דיכוי שלא נותן לנו לנשום. שי אריה מזרחי ז"ל, תהיה נשמתך בצרור החיים. ברוך תהיה בגן עדן

לזכרו של אבי אליאס, משורר מדהים ואיש נפלא

חברינו האהוב אבי אליאס לא איתנו עוד.

ימים טובים

מהיום אל תגידו טוני וספה – אמרו טוני פרארי