הדיאלקטיקה בעיצוב דמות האב בשתי יצירות של רונית מטלון

טענת המאמר [i] עומדת על כך כי רונית מטלון דוחה את המושגים ההגמוניים, ומעצבת ניסיון ספרותי אוונגרדי שהוא בו בזמן בריא ונואש בכדי לייצר שיח חדש, אשר לא נכנע לבינאריזם המקומי. אשתמש בנקודות הפתיחה של הסיפור והמאמר בכדי לבדוק כיצד מתגָלה לנו דמות האב בחלוף עשור ביצירתה של מטלון. אטען כי הבדיוני – רומאן לבני הנוער וגם הביוגראפי – המאמר על פליקס מטלון וז'קלין כהנוב הם הבניות של הפנטזמתי.