הסרט "שם.אב" משתמש בגרעין רק כמטפורה לשתיקות שמנפקת המשפחה הגרעינית

תמי ריקליס פירסה מאמר לקראת הקרנת הסרט Father.Land שם.אב באתר העוקץ הנה התגובה שלי הסרט "שם.אב" משתמש בגרעין רק כמטפורה לשתיקות שמנפקת המשפחה הגרעינית. ובמקום לחשוב על הפוליטי והחברתי כמתח שמנפק לנו המתחם הדומסטי, האישי, המשפחתי, אפשר לחשוב ההפך. רוצה לומר כיצד המתח המשפחתי הזה שנמצא בסרט, בין הבת, לבין האבא, לבין האם, כיצד היאהמשך לקרוא "הסרט "שם.אב" משתמש בגרעין רק כמטפורה לשתיקות שמנפקת המשפחה הגרעינית"

מתחת לאף

נ.ב. ספרים בשיתוף עם קרן הקולנוע הישראלי במלאת 25 שנים לצאתו של סרט הפולחן "מתחת לאף"

תסריט: חיים מרין. עורך הספר: קובי ניב

במלאת 25 שנים לצאתו לאור של סרט הפולחן "מתחת לאף", מתפרסם – זו הפעם הראשונה בארץ – תסריט של סרט באורך מלא, בפורמט המקובל בעולם לכתיבת תסריטים.

הקולנוענים ירמי קדושי וימין מסיקה (במאי "קורבן האהבה" מסבירים מדוע שיטת "הפקות המקור" מהווה פגיעה בגיוון התרבותי בקולנוע הישראלי

הקולנוענים ירמי קדושי וימין מסיקה מסבירים מדוע שיטת "הפקות המקור" מהווה פגיעה בגיוון התרבותי בקולנוע הישראלי .

בעשרים השנים האחרונות של עשיית טלוויזיה וקולנוע מזרחי נאבקנו בממסדי הענף והתעשייה בישראל על כל גווניהם וצורותיהם. כל צידי המטבע הזהים. לעתים מאבקינו נשאו פרי ולעיתים לא. השיא החיובי בהשתלבותנו בעולם הקרנות הממונות על ידי מועצת הקולנוע היה תמיכה בפיצ'ר "תני סימן חיים" בכיכובו של תמיר גל, והקרנתו ברשת גלובוס גרופ ברחבי הארץ בהצלחה רבה. השיא השלילי של יחסינו עם הממסד הוא עמוק ותמידי: זהו חוסר ההצלחה הנצחי שלנו להשתלב במה שנקרא מערכת "הפקות המקור", משמע ליצור בעצמנו הפקה מקורית ישראלית, כזאת שתענה על דרישות הרגולטור הקרנות והאיגודים. מנהלי ומפיקי הקולנוע והטלוויזיה, והיוצרים מנסים ליצור בכלי התקשורת אווירה של 'תרבות אחידה' לא מציאותית ומזויפת המבוססת על כללי נאותות הפקה, איכות תסריט מסוימת ופרמטרים נוספים הקבועים בתקנות הרשויות ושבאים לקבוע מהו ז'אנר עילי ומהו ז'אנר נחות. אנו רואים את המערכת הזאת כמאיימת על רוב החברה הישראלית ומתעלמת מקהל הצופים, מהזמרים ומהיוצרים המזרחים, ובפרט באלה העובדים עם "הפקות המזרח".

הגבר המיזרחי בקולנוע הישראלי: התבוננות בשלושה סרטים

הקולנוע הישראלי יוצר ומכונן את הגבר המזרחי בישראל. הוא מציב את הגבר המזרחי במשבצת המשרתת את בניית ושימור המיתוסים ההגמוניים של החברה בישראל. הגבר המזרחי קודם כל מוצב אל מול הגבר האשכנזי. הגבר האשכנזי הוא חלק ממחנה השמאל "הנאור". הגבר המזרחי יכונן כחלק מה"ימין" הפרימיטיבי ("הכלה הסורית"). בדרך כלל תפקיד השמאל האשכנזי יהיה להושיט יד לשלום לדמות הגבר הפלסטיני ואילו דמות הגבר המזרחי יהיה זה שיפריע למהלך השלום. [i] כך המציאות הקולנועית והדרך בה אנו מכוננים את דמות הגבר המזרחי תשפיע בעצם על המציאות בה המזרחים מודרים משיח השלום החיצוני עם הפלסטינים ושאר מדינות ערב ואת הדיבידנדים לשיח זה יקבל הגבר האשכנזי. לעיתים הגבר המזרחי יהיה נוכח והגבר האשכנזי יהיה "שקוף" משום שהוא חלק מקטגורית "הלובן" שלא זקוקה להנכחה בתרבות הישראלית, בעוד שהיא גוזרת קופונים על זכויות היתר שלה (למשל בסרט "ג'יימס בארץ הקודש").