סקס, סמים ורוקנרול בחיי הלילה של חיפה

מהו בי-מובי (B-Movie) בישראל? האם ניתן להשתמש במושג ובאיפיוניים הקולנועיים שהוא מציע לנו בהבנת סרטים ישראליים? איפה נמקם את סרטי הבורקס ביחס לבי מוביז?

הקולנוענים ירמי קדושי וימין מסיקה (במאי "קורבן האהבה" מסבירים מדוע שיטת "הפקות המקור" מהווה פגיעה בגיוון התרבותי בקולנוע הישראלי

הקולנוענים ירמי קדושי וימין מסיקה מסבירים מדוע שיטת "הפקות המקור" מהווה פגיעה בגיוון התרבותי בקולנוע הישראלי .

בעשרים השנים האחרונות של עשיית טלוויזיה וקולנוע מזרחי נאבקנו בממסדי הענף והתעשייה בישראל על כל גווניהם וצורותיהם. כל צידי המטבע הזהים. לעתים מאבקינו נשאו פרי ולעיתים לא. השיא החיובי בהשתלבותנו בעולם הקרנות הממונות על ידי מועצת הקולנוע היה תמיכה בפיצ'ר "תני סימן חיים" בכיכובו של תמיר גל, והקרנתו ברשת גלובוס גרופ ברחבי הארץ בהצלחה רבה. השיא השלילי של יחסינו עם הממסד הוא עמוק ותמידי: זהו חוסר ההצלחה הנצחי שלנו להשתלב במה שנקרא מערכת "הפקות המקור", משמע ליצור בעצמנו הפקה מקורית ישראלית, כזאת שתענה על דרישות הרגולטור הקרנות והאיגודים. מנהלי ומפיקי הקולנוע והטלוויזיה, והיוצרים מנסים ליצור בכלי התקשורת אווירה של 'תרבות אחידה' לא מציאותית ומזויפת המבוססת על כללי נאותות הפקה, איכות תסריט מסוימת ופרמטרים נוספים הקבועים בתקנות הרשויות ושבאים לקבוע מהו ז'אנר עילי ומהו ז'אנר נחות. אנו רואים את המערכת הזאת כמאיימת על רוב החברה הישראלית ומתעלמת מקהל הצופים, מהזמרים ומהיוצרים המזרחים, ובפרט באלה העובדים עם "הפקות המזרח".