האם זכרון השואה נוכח בברלין

במיוחד ליום השואה: התארחתי ב"הולכות בחצות", עם הסופרת והמגישה שהרה בלאו ואשת התקשורת מוריה לפיד-קור. תודה למי שעזרה לי להעלות את הקובץ.   הקשיבו לתוכנית המלאה שבו הן אירחו את קרובי המשפחה שלהם ואורחים נוספים, בסיפורים שיכולים לפרנס אינסוף סרטי פעולה מצמררים. שבוע טוב

לאשכנזים יש בעיה שברק ואני מזרחים בברלין

הטור "ישראלי בברלין" וגם עוד ראיון קטן לגל"צ על החיים בברלין. האם אפשר להשיל את האתניות במעבר לאירופה? שבת שלום

באמת, פתאום הכול ורוד בש"ס. פחעע

הנה הדברים המלאים שאמרתי לצ'יקי בכתבה על הנהירה לש"ס – כמו כן התראיינתי ליעל דן בנושא.   אני לא מאמין שפעילים חברתיים, ביקורתיים עם רקורד של עשייה מצטרפים למפלגה שחרטה על דגלה הדרת נשים והומואים ולסביות. ש"ס אותה מפלגה שהייתה לדוד תום המזרחי של הניאו ליברליזם הישראלי, שהשתתפה בכל ממשלה ימנית-קיצונית, שהפריטה את כל מערכתהמשך לקרוא "באמת, פתאום הכול ורוד בש"ס. פחעע"

חיכינו לדור הזה של ערס פואטיקה: הדברים המלאים בשנתיים לפעילותם

הנה הדברים שמסרתי לרויטל מדר בכתבה החוגגת שנתיים לאירועי ערס פואטיקה Ars poetica שהיה לי הכבוד להופיע איתם עד מהרגע הראשון ועד שנסעתי וגם כשחזרתי לביקוריי. היה לי הכבוד לסייע עם האסופה הראשונה שעדידושקה ערכה וגם להכיר את הדור החדש של השירה בישראל. הכותרת של עיתון "הארץ" מאוד צינית ומקווה שתשתנה, אבל אנו כבר התרגלנו לדרך בה קשה לקבל את ה"גוף הזר".. (: מקווה שיבואו עוד שנים של יצירה ערספואטיקה, כי חיכינו לדור הזה!

ואנוכי בסוף מערב: על הגלות הספרותית הישראלית | בתיה כסלו

סופרים ישראלים רבים חיים כיום בכל רחבי העולם, בהם מאיה ערד, סייד קשוע, ראובן נמדר ואנוכי. האם הריחוק של גולי העט הישראלים משביח את הספרות העברית? כנסו ל"אלכסון" ותקראו את המאמר הנפלא של בתיה כסלו, ועכשיו בעברית!

"העשייה החברתית רוקנה אותי לגמרי"

"ברחתי מהחברתי, מהפעיל שבתוכי. הרגשתי שהתרוקנתי לגמרי בעשייה החברתית שלי, ורציתי גם להתחיל מהתחלה באופן האמנותי והיצירתי. כלומר גם לא מצאתי את המקום שלי, בתוך ההפגנה שיצרתי במשך כמה שנים, בנקודות שונות ובו בזמן רציתי גם ליצור בתחום אחר לגמרי, לשנות לגמרי את היצירה שלי". כך אומר מתי שמואלוף בראיון למעמול לרגל יציאת ספר הפרוזה שלו "מקלחת של חושך" (זמורה ביתן).