ארז ביטון בראיון לכבוד ממזרח יתפרץ הר געש

האזינו כיצד המשורר ארז ביטון ראיין אותי לכבוד הוצאת ספר המאמרים "ממזרח יתפרץ הר געש" (הוצאת עיתון 77).  בראיון דיברנו על שירה מזרחית, דרכי אל תוך עולם השירה, הכתיבה של ברכה סרי, רונית מטלון, מירי בן שמחון ועוד. קראנו המון שירים. והוא גם השמיע שלושה שירים שלי שהולחנו: "חברות מסוג חדש" בידי היפה והחיה, "המיליםהמשך לקרוא "ארז ביטון בראיון לכבוד ממזרח יתפרץ הר געש"

לאיין את המאבק המזרחי מתוך המזרחיות עצמה: פרידה מרונית מטלון

בזמן שהמהפכה המזרחית העמידה נרטיב חלוט ומסודר, רונית מטלון התעקשה להציג את סיפור חייה בצורה שלא נעמדה בין השחור ללבן. הסופר והמשורר מתי שמואלוף על דמות האב בכתיבתה של מי שסירבה לקבל את מעמדה כסופרת בכירה של המאבק המזרחי ועדיין היתה חלק חשוב ממנו.

הדיאלקטיקה בעיצוב דמות האב בשתי יצירות של רונית מטלון

טענת המאמר [i] עומדת על כך כי רונית מטלון דוחה את המושגים ההגמוניים, ומעצבת ניסיון ספרותי אוונגרדי שהוא בו בזמן בריא ונואש בכדי לייצר שיח חדש, אשר לא נכנע לבינאריזם המקומי. אשתמש בנקודות הפתיחה של הסיפור והמאמר בכדי לבדוק כיצד מתגָלה לנו דמות האב בחלוף עשור ביצירתה של מטלון. אטען כי הבדיוני – רומאן לבני הנוער וגם הביוגראפי – המאמר על פליקס מטלון וז'קלין כהנוב הם הבניות של הפנטזמתי.

מי יצר את הקונפליקט ואיך אפשר לנהל אותו: תשובה לגדי טאוב

גדי טאוב במאמר "השמאל שלא ידע לשאול" מתנגד למתנגדי המלחמה. הוא מבקש לתמוך במלחמה, קצת אחרי שהפסקת האש הוכרזה. העיתוי של מאמרו לא מפתיע, הוא מביע את עמדתו בזמן נוח מאוד. בניגוד למפגיני, דוברי ומארגני השמאל האמיתי, הוא שתק ברוב ימות המלחמה. בעוד שדוברי השמאל האמיתי עמדו מעטים מול רבים ושילמו את המחיר של חלוצים לפני מחנה השמאל החברתי האמיתי. גדי טאוב לא מצביע על הקשר בין אלו שדרשו הפסקת אש, והתמודדו עם הקונפרמיזם והמיליטריזם, ובין החבירה המאוחרת של הסופרים הקאנונים, ראשי מפלגת מרצ ופעילי "שלום עכשיו". אלו יצאו מ"הארון" ודרשו הפסקת אש מיידית כחלק משינוי רחב יותר בדעת הקהל בישראל. בצורה דוגמטית הוא מחזיר אותנו ללא סיבה אמיתית לאדוארד סעיד (האם הוא הקים את החיזבאללה? האם הוא הפריע להסכם שלום בין לבנון וישראל?), ומתחמק מעמדה רצינית ומקיפה לגבי המהלכים שהובילו למלחמה ותוצאתיה ההרסניות.