מת בארה"ב: על הדיסק החדש של ברוס ספרינגסטין

יובל גלעד קורא בשירי הדיסק החדש של ברוס "המלך" ספרינגסטין. אמריקה במשבר, וספרינגסטין מלמד אותנו עוד שיעור על הגאולה.

בלדת השלדים בביצוע משותף עם שלמה בר ואילן בן עמי בהשקת "למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים"

לפני זמן מה פנו אלי שאצטרף למופע התחפשות למשורר אחר בפורים בבית ביאליק. השיר "בלדת השלדים" של המשורר אלן גינזברג חיבק אותי אליו ומצאתי את עצמי מוקף בלב גדול ומילים חדות ומושחזות היטב. הביצוע לשיר של גינזברג מוכר בעיקר בגלל שיתוף הפעולה הבלוזי שלו עם החיפושית פול מקרטני.

החלטתי להחליף את מקרטני בשלמה בר, אותו הכרתי ואהבתי עוד כשניגן בברירה הטבעית את שיריו של ארז ביטון. כך הגעתי למועדון לבונטין לאירוע ההשקה של ספרי החדש "למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים", מלווה בלהקה אגדית שכללה לרגע את שלמה בר ואילן בן עמי. שיתוף הפעולה שלהם הוליד פיוז'ן ביטניקי מקומי ומזרח-תיכוני. ביקשתי רשות מאהד פישוף להשתמש בטקסט שתירגם בדיוק רב והוא אישר. כשאתה מבצע את גינזברג עולה מיד קו מטוס יהודי משנות השישים וטס לפלסטינא-ארץ ישראל פוסט שנות האלפיים ונשאר על המסלול הזה הלוך ושוב – שוב והלוך.

עלינו ללא חזרות לבצע את השיר, מספר 23 בהופעה (בקרוב אעלה סרטונים נוספים). שלמה שאל איזה קצב אני צריך אמרתי משהו בין ביט לבין ראפ, ואילן בן עמי הצטרף בבלוז. אט אט השיר תפס עוצמה והעלה מתת תודעתי הזמנית את מאבקי גרילה תרבות כמו פולגת ואקרשטיין וזרק אותנו לתוך פסגות האטלס של שירה חברתית.

השפעת המדיניות הניאו-ליברלית של ממשל רייגן על השחורים בארה"ב

בשנות השמונים עלה לשלטון רונלד רייגן, נשיא ארצות הברית, שעל שמו נקראה התוכנית הכלכלית ששלטה בשווקים הפיננסיים (Reganomics).

באוטוביוגרפיה של רייגן נרשם שנצחונו בבחירות לנשיאות היה קשור בבעיות שקודמו, ג'ימי קרטר הסתבך בהן. שמבית גאתה האינפלציה ומבחוץ ספגה ארה"ב סדרה של מהלומות. וכשתמו שמונה שנותיו של רייגן בבית הלבן הייתה הזירה הבינלאומית שונה לחלוטין. בכורתה של ארה"ב הייתה ברורה בעליל. השפל הכלכלי נבלם ובמקומות שונים בעולם ניסו מנהיגים ללכת בדרכו של רייגן ולטפח כמוהו את היוזמה החופשית (רייגן, 1990). אני בא לבדוק את הנרטיב הזה מתוך העיניים של המיעוט השחור ולא של הרוב הלבן.