שביתה למען עובדי הקבלן – המאבק של כולנו

ההפרדה שעושים המעסיקים והממשלה בין עובדים מן המניין לבין עובדי קבלן, פוגעת גם בעובדים הנחותים אבל גם בלכידות החברתית שלנו. שר האוצר טוען שהשביתה שמתכננת ההסתדרות מיותרת, אבל בואו נהיה מציאותיים – מצב עובדי הקבלן לא ישתפר ללא מאבק

איך עובד סוציאלי עני יכול לדאוג למטופלים?

העובדים הסוציאליים בישראל משתכרים פחות משכר המינימום, נאלצים להשלים הכנסה בעבודות מזדמנות וטובעים בעומס של מאות תיקים. מה יגידו העניים, האמהות החד הוריות והזקנים אם העובדים שבאים להציל אותם, גם הם קורבנות של אותו דיכוי כלכלי?

מאבק העובדים נקטע בעקבות הפלישה הישראלית

היום שבו החלו ההפצצות הישראליות שהחזירו אותנו בחזרה לעידן האבן היה אמור להיות היום הראשון של שביתה כללית של עובדי חברת החשמל הלבנונית כנגד הפרטת מקום עבודתם. שביתה כזאת הייתה יכולה להתפתח לתנועה המונית, הכוללת חלקים נרחבים של מעמד העובדים במאבק נרחב כנגד עליית המחירים ועליית עלות המחיה, ולמען העלאה במשכורות בהתאם לאינפלציה מאז 1996 – השנה האחרונה בה הועלו המשכורות. כמובן, המלחמה קטעה את מה שיכול היה להיות הסיכוי לתנועת עובדים מאוחדת הנאבקת על נושאים מעמדיים. כעת עובדי חברת החשמל שלא נהרגו מנסים נואשות לשמור על אספקת חשמל רציפה לבתי החולים ולקהילות המקומיות. אבל השביתה המתוכננת הייתה רק אחת מבין תנועות ומאבקי עובדים רבים, שחלקם נוצלו לרעה בידי מנהיגי הארגונים הדתיים הקיצוניים, שהשתמשו בהם ל"שחרור קיטור" בלבד. למרות זאת, המאבקים מראים את הזעם הבוער הקיים בקרב מעמד העובדים ובקרב האיכרים העניים, זעם על עליות המחירים הסדרתיות ועל ההפרטה של מה שנשאר מהמגזר הציבורי. רוב מעמד הביניים התרושש לגמרי. לפני זמן מה דיברתי עם מישהו, שאמר שמשפחתו הייתה די מבוססת, ושני ההורים עבדו. עכשיו הם מובטלים והם נאלצו למכור את הבית של המשפחה בכדי לשלם חובות ולשלוח את ילדיהם לבית הספר ולמכללה. מובן מאליו שמצבם של העובדים הלבנונים גרוע בהרבה. משכורות העובדים לא מתקרבות לכיסוי שכר הדירה הבסיסי, הוצאות האוכל והנסיעה.