אבי | למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים

16422276_1390760917635653_761323530953123079_o

אבי

1. אָבִי לָבוּשׁ בַּכִּשָּׁלוֹן

אֲדָמָה צוֹמַחַת מִבְּשָׂרוֹ שֶׁל אָבִי

הַפְּרִיחָה מֵעַל קִבְרוֹ אוֹמֶרֶת לִי שֶׁהוּא כְּבָר לֹא אֲדָמָה

אֲנִי נוֹגֵעַ בּוֹ וְאֵינִי שָׂבֵעַ.

 

2. כְּשֶׁאַבָּא מֵת

הִתְחַלְּקוּ הַמִּשְׁפָּחוֹת לִשְׁנַיִם

אַחַת רָצְתָה רֹאשׁ לְלֹא שֵׂעָר וּבַיִת לְלֹא בַּיִת

וְהַשְּׁנִיָּה רָצְתָה דַּף לְלֹא עֵט וְעָתִיד לְלֹא עָבָר

כָּתַבְתִּי אֶת מָה "שֶׁלֹּא עַכְשָׁו"

וּמֵרַרְתִּי קַדִּישׁ עַל הַיְּצוּר

שֶׁנּוֹלַד.

 

3. מְנַסֶּה לְהַשְׁאִיר הִזָּכְרוּת בְּרֶחֶם אָבִי

בְּהֵעָדְרוֹ נֶעֱדַרְתִּי אֲדָמָה אֲטוּמָה שֶׁל סַעֲרוֹת נֶפֶשׁ

חֻרְשַׁת יַבָּשׁוֹת שֶׁנִּכְרְתָה

הַבֵּיצִיּוֹת שֶׁלּוֹ חִסְּרוּ אִמָּאַדֶּמֶת

בַּמַּחְזוֹר הֲלֹא פּוֹסֵק שֶׁל שֵׁרוּתוֹ

הוּא בָּנָה מִשְׁפַּחַת גַּרְעִינֵי אֲבַטִּיחַ מְלוּחִים

מִלֶּגוֹ.

מִפְרַשׂ נִפְקָדוּתִי נוֹכֵחַ בָּרוּחַ הַנִּנְשֶׁפֶת מִתּוֹךְ זוּגוֹת עֵינָיו

אֲשֶׁר מְשִׁיטוֹת קֶמַח בְּיָם לְלֹא

תּוֹרָה.

לדובב מתים-חיים

maariv2-10-2014המשורר מתי שמואלוף (42), שהוציא חמישה ספרי שירה ונודע כאקטיביסט חברתי רדיקלי – בין מקימי "ערס פואטיקה", איגוד המשוררים, גרילה תרבות ויוזמות אחרות – עשה קפיצת מדרגה והוציא את ספר סיפוריו הראשון, "מקלחת של חושך וסיפורים אחרים", בהוצאת זמורה ביתן, בעזרת העורך הידוע פרופ' יגאל שוורץ ותמר ביאליק. ספר מסקרן, גדוש סיפורי אימה מצמררים. ראיון עם דודי אור, התפרסם לראשונה בעיתון מעריב, 2.10.2014

מדוע החברה הישראלית צריכה ספר של סיפורי אימה?
"לא יודע בדיוק מהי הסיבה. היד שלי הניעה אותי לחפש רוחות, ערפדים, מלאכים, זומבים, מתים-חיים, ולדובב אותם. לפעמים הם כועסים בגלל אהבה נכזבת, לפעמים בגלל בעיות משפחתיות, ולפעמים זה גם מתרחב לשאלות חברתיות".

היית פעיל מאוד, ארגנת הפגנות ופתאום עשית אקזיט והתמקמת בברלין לכתוב את החלק השלישי של הספר. איך ומה פתאום השתנית לנו?
"הגעתי לשלב שבו הרגשתי מרוקן, שחוק, מיואש ואבוד, בעולם שהיה כה ברור, בהיר ונהיר לי רגע לפני. לא יכולתי יותר להקריא שירה מזרחית, חברתית ופוליטית. חיפשתי את הקול שלי, ומצאתי אותו באמנות חדשה: כתיבת סיפורים. לשמחתי, מצאתי גם הוצאה גדולה ועורכים מעולים שהאמינו בי".

אתה מצטער על כל הפעילות התרבותית-חברתית החתרנית שלקחת בה חלק במשך עשור?
"אף שאני גאה בעשייה, כן, יש בתוכי מקום שהיה רוצה לוותר על הכל, ולהישאר מאז ומעולם בתוך הסיפורים, כי פרוזה הפכה לאהבת חיי".

איך זה לשבת בברלין ולכתוב בעברית? למי אתה כותב? האם יש משמעות של כתיבה בעברית מחוץ לישראל?
"חייתי 42 שנים בישראל, ורק בשנה האחרונה לקחתי שנת חופש להתגורר בברלין ולכתוב שם את הפרק האחרון של הספר. זה מוזר, פתאום אני מסתכל על ההורים שלי, שהיגרו עם ההורים שלהם ממדינות כמו סוריה, איראן ועיראק לישראל, ואני מבין ותם טוב יותר. כי ישראל היא חברת מהגרים; וההגירה, הפליטות, התלישות, המעבר בין תרבויות והזרות – מוכּרות ומובנות לי יותר".

"זאת כי גם אני יושב כל כך רחוק, ומרגיש זר בחברה הגרמנית. יש משמעות לכתיבה בעברית בכל מקום בעולם, כי זאת המציאות היהודית, שאיננה שייכת רק לטריטוריה. אך ברור שאני כותב קודם כל לחברה הישראלית. באופן בסיסי, החלק האחרון של הספר שייך גם לכל קהילת המהגרים של ברלין".

אז זהו, רע לך, ועזבת את ישראל? אני לא מבין. חזרת להשיק את הספר בישראל וחזרת לגרמניה?
"לא. נסעתי הרבה בשביל להתפתח אמנותית, ספרותית ותרבותית, בדיוק כמו ששחקני כדורגל ישראלים נוסעים לשחק באירופה. כן, באתי כדי לחגוג עם הספר,שהוא שייך לכל בני המשפחה שלי, כפרה עליהם, ועם החבר'ה והקוראים. אני נשאר כאן חודש, וחוזר כדי להמשיך ולכתוב ספר נוסף. אבל יש לי רק אזרחות ישראלית, וזאת שהות זמנית".

איך הרגשת במלחמה האחרונה?
"פחדתי בעיקר על כל קרובַי ויקירַי. רציתי שהמלחמה תיגמר, אני רוצה, כמו כל אזרחי ישראל, לחיות חיים נורמליים. אך דווקא המרחק נתן לי שקט ליצירה".

הדברים התפרסמו לראשונה במעריב, 2.10.2014 ונכתבו על ידי דודי אור.

***

עוד על הספר

* הספר למכירה בצומת ספרים

* ניתן להזמין מחו"ל

* קיראו: מאמר קצר שבו אני מספר (מתארח ב"קורא בספרים") על הסיבות שהניעו אותי להשתמש בז'אנר האימה במסגרת ספר הביכורים שלו "מקלחת של חושך, וסיפורים נוספים"

* הקשיבו: ראיון נפלא של רונה גרשון-תלמי ברשת א' בתוכנית "המוסף לספרות"

* קיראו: ראיון נפלא של לי פלר בטיימאאוט על הספר המחדש "מקלחת של חושך וסיפורים נוספים" בהוצאת כנרת זמורה דביר. אפשר לקרוא אותו ברשת

* צפו: מדבר על התהליך של כתיבת החלק השלישי של הספר בברלין, בתוכנית של אורלי וגיא, ערוץ 10

* קטע מהסיפור "צריך מכונות אחרות בכדי לעצור את הזמן" התפרסם בבלוג של "שיחה מקומית"

* טל גולדשטיין בטור 'הצעה לספר' – בחיה רעה-מדור הספרות של מגפון ממליצה על הספר

* הדור החדש של הספרות הישראלית … בימים אלו הוציא שמואלוף לאור ספר חדש, "מקלחת של חושך וסיפורים אחרים". מדובר בניצחון משמעותי" : שלמה בן דוד על הספר "מקלחת של חושך, וסיפורים נוספים" בעיתון "מעריב" 

* הספר נבחר לחמשת הספרים המעניינים שייצאו בקיץ, טיימאאוט

* הדף של הספר בפייסבוק

* עוד על הספר

הבלוז לא יגיע מהכיוון של האדם השבע: תשובה לעבד הבית ממשורר ובכיין מזרחי

מתאפרת, נטע אלקיים , אקריליק על עץ
מתאפרת, נטע אלקיים , אקריליק על עץ

הדברים נכתבו כתשובה למאמר "בכיינות יותר, משוררים פחות" אפשר תמיד להתפלפל, אבל בסוף היום, אי אפשר לשנות את ההיסטוריה, הדורות הקודמים לא הביעו שום אנושיות כלפי המזרחים והמזרחיות ובמיוחד לא בשירה האשכנזית. והשירה של ערס פואטיקה Ars poetica הינה הכרזה על זהות עצמית, ואת זאת לא תוכל לקחת גם אם אתה משרת של השיטה, הסדר והלובן.

אני רוצה להגיד לכם שתמיד יצוץ גם הטמבל שיגיד שזה לא איכות, ולא שירה. אמרו את זה גם על גרילה תרבות cultural guerrilla عصابات ثقافة וצ'יקי ואני רגילים לזה, אך אחרי שנים של השמצות, יש כבר הכרה ואצל ערס פואטיקה זה אפילו קורה לשמחתי מהר יותר. להמשיך לכתוב, לפרסם, להקריא והדעות האלו יישכחו, כי מי שפועל מתוך הרצון לתקן את העולם, יודע שהעולם פגום, ומי שמנסה להשאיר פגום, אין לו אנרגיה של שינוי והוא רק רוצה לשמר.

אגב למי שתהה הזהות העצמית של ערס פואטיקה היא רחבה ומלאת קולות …. רק בראיון ל"הארץ" קיבלנו ארבעה קולות שונים ובערבים יש הרבה יותר משוררים ומשוררות, אשכנזיים כמזרחיים, נשים כגברים, קווירים כהטרוסקסואליים. אבל אני מאמין לשירה שהופיעה עד כה בשני הקבצים (התעדכנו בדף היכן ניתן להשיג) יש חתרנות כנגד מה שכיניתי השיטה, הסדר והלובן (לא תכונה של גנטיקה חס ושלום)

אוהב אותכן משוררות של שינוי, בואו והביאו לנו עתיד טוב יותר

עוד על הנושא:

צפו: אנו לא זקוקים לנס, אלא לממשלה שתדאג לתפקידה, כל הכבוד על האירוע החשוב. תודה שיר אלוני על הצילום! משוררות גרילה תרבות הם התקווה ומתוך מילה תיווצר מדינה אחרת!!!

שבת שלום!

נ.ב. תקראו את ההסבר של יעל בן יפת למיהו "עבד הבית" 

וצפו בכל ההופעות של ערס פואטיקה ביוטיוב

ההופעה האחרונה שלי במזרח התיכון: כדורי הרגעה בדבש

כחלק מהאירוע שיצרו אלה נובק ואלפרד כהן "אחוזי לחות" שבו משוררים ומוזיקאים חברו ביחד לבצע קטעי פרפורמנס שונים, החלטתי להזמין את גלעד רוט מלהקת "להקת" לנגן על הסקסופון בזמן שאקריא את יצירת המופת "כדורי הרגעה בדבש" לעילוי נשמת גבריאל בלחסן. הנה התוצאה בשני חלקים: המשך קריאת הפוסט "ההופעה האחרונה שלי במזרח התיכון: כדורי הרגעה בדבש"

לנצח את החונטה של הזין: פוסט סרטונים מהשקת "האסון מתחיל בארוחת עסקים"

ב-26.6.2013 יצאתי למסע להשקת "האסון מתחיל בארוחת עסקים". ביקשתי את עזרתה של הצלמת הנפלאה של "ערס-פואטיקה" יעל ברדנט והיא נעתרה לצלם את ההשקה. עבדתי עם נגן כלי ההקשה, גונן ויזל מלהקת "להקת" אותה הכרתי דרך יעקב ביטון ואת שיריה אהבתי מאוד. עשינו חזרות וגם הצטרף אלינו המתופף עאדל. בנינו סט של שירים מתוך הספר שהפכנו למסע בתוך מדבר מזרח תיכוני, ממצרים, לעיראק, ועם עצירה באנדלוסיה. היוצר ואיש "ארץ חדשה" רני בלייר נידב לי את הבר/מסעדה "ברנר" שבו הוא שותף. קנינו שמפניה, בירות, הזמנו את כל החברים ומכרנו את הספר במחיר עלות ויצא ערב מעולה. הגיעו מעל ארבעים איש, כולל אימי ואחותי שמאוד התרגשו. חברים באו מירושלים ומחיפה.

באותה הקלישאה של "הקיץ של אביה" פחדתי שלא יבואו אנשים ולא הבנתי מדוע כולם מאחרים (קבענו בשמונה ואנשים הגיעו בתשע ובעשר). פתאום, שכחתי לרגע, איך אני בעצמי מאחר לאירועים ואיך זאת בעצם ההתנהגות התל אביבית. כשהמקום התמלא עמדנו מול בעיה של מיקרופון. אבל חברי הטוב הסופר אייל בן משה הלך והביא מהבית את המגאפון של גרילה תרבות והצלחנו להעמיד הופעה, שבה אני גם הייתי חופשי להקריא את השירים לצד הקהל. כי המיקרופון היה אלחוטי. בסוף האירוע הייתה לי הפתעה מצד חבריי, אלה נובק, להקת להקת, יעקב ביטון שהלחינו את אחד משיריי ומאוד ריגשו אותי. בנוסף גם המאייר של הספר רותם מקריית גת הגיח והקריא לכבודי משירתו. לאורך כל הדרך ליוותה אותי חברתי המשוררת והפעילה איילה חננאל וגם דני גרוסמן שווד בלייר ג'ונס.

באחד מהשיאים בהקראת "אל תאמר שר הביטחון, אמור שר המלחמה" מצאתי את עצמי עובר ומשביע כל צופה בהקראה שיעזור שהחונטה של הזין תעבור מעלינו ונחזור לנורמליות. אז נסיים במילים "עוד מעט, עוד מעט, ברק זחוח עומד לרדת"

את הלילה המטריף סיימנו במסיבה מג'נונה לגמרי בתוך המוזיקה של הסהרה שהוביל אותנו מוחמד ג'באלי באנאלולו. המוזיקה כל כך התחברה לטקסטים ורק אלוהים ידע לעשות את החיבור הזה. כידוע, זהו ספר השירה האחרון שלי, אז תהנו מאחת מההופעות האחרונות.

תרכשו את הספר במחיר מבצע באינדיבוק ותפיצו את הבשורה.

אוהב

מתי

פינו את התקווה

***

בלוז שחור תלוי על עץ תלוש

***

האסון מתחיל בארוחת עסקים / יש מילים בעברית שאי אפשר לתרגם לשום שפה

***

מאה ועשרים ואחת מלחמות של הלב

***

הגרתי למדינה הלא נכונה

***

סיבת המוות: נחנק משירי אהבה

***

אל תאמר שר הביטחון, אמור שר המלחמה

***

ישראל

***