ארכיון תגיות:שיר

"השיר שמביט אחורה" התפרסם בכתב עת אקולוגיה וסביבה – כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה Das Gedicht, das zurückschaut Ein Gedicht, das immer nur bereutdas meistens weit entfernt ist von dirdas nach vorne blickt und nicht zurückhinterlässt Botschaften des Unglücksignoriert die Existenz tiefer Ängsteerstickt ein tiefes Weinen, und lässt ihn nicht hinaussich eingräbt in die trockene schwereהמשך לקרוא "השיר שמביט אחורה"

ב4.3 השקתי את ספר המאמרים החדש שלי "ממזרח יתפרץ הר געש" עם המשורר והעורך, רועי צ'יקי ארד ושדרן הרדיו ערן סבאג ובהנחיית היוצרת שבא סלהוב בחנות "סיפור פשוט". הנה שני החלקים של ההשקה: *** ב12.3 עשיתי השקה בירושלים. הנה כמה מילים שכתבתי לאחרי ההשקה: טוב. אני יודעת קורונהוירוס היא כבר מגיפה ובכל זאת הלילה כוליהמשך לקרוא "ממזרח תתפרץ השקה"

שירים חדשים בכתב העת עמדה.

הבוקר פורסם במוסך – מוסף לספרות תרגום שערכתי לשיר של המשורר הטורקי אפה דויאן. תודה לטל ניצן על עריכת התרגום! הכנסו לתוך המגזין ולקרוא גם תרגומים נוספים לשירה טורקית עכשווית מאת בז'אן מאטור, אפה דויאן ומוהסין ארדה.

גירסא מוקדמת של שיר שפירסמתי בספרי האחרון "עברית מחוץ לאיבריה המתוקים" התפרסם בהארץ.

לזכרו של סלומון טקה ז"ל

שיר מתוך ספרי השלישי "למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים" התפרסם בעיתון "ידיעות אחרונות"

זה קרה שנה אחרי שהגעתי לברלין. הרגשתי רגש עז לפרסם ספרון קטן של שירי אהבה ופרידה, וקראתי לו "פרידה בברלין". זאת למרות שבשנה הקודמת כבר פירסמתי את ספרי הרביעי. אולי זה היה החורף הראשון בצפון אירופה, ואולי זה הרצון לנצח את הבדידות שנחתה עלי, out of now where. בכל מקרה, עקפתי את כל המערכת הממסדית, בלי עותק שיתפרסם בנייר, בלי השקה ובלי יח"צ. פשוט ספר דיגיטלי, שעלה לאוויר במחיר שווה לכל פועלת ופועל.
אחד השירים מהספר, "המילים על העזיבה" ממשיך לנסוע רחוק. הוא הולחן על ידי הזמרת ניצן ברנשטיין, הוא פורסם בכתבי עת, במחקרים, בעיתונים, בתערוכות, ועכשיו המוזיאון היהודי בברלין מפרסמו כחלק מהתערוכה " A wie Jüdisch".

היום בעיתון ידיעות אחרונות. חִנּוּךְ לְנַוָּדוּת בַּשִּׁירָה אַתְּ שׁוֹאֶלֶת הַאִם אֲנַחְנוּ מִתְכַּוְּנִים לְהִשָּׁאֵר פֹּה כְּאִלּוּ גָּדְמוּ לַחַיִּים אֶת הַיָּדַיִם שֶׁיִּמְשְׁכוּ אוֹתָנוּ לַמַּסָּעוֹת לִבְרֹחַ מִשּׂוֹנְאֵי הַזָּרִים הַפַּטְרִיוֹטִים לַשִּׂנְאָה לְהִתְאַהֵב בַּמָּקוֹם הַזֶּה וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לָאֵיבָה אַתְּ שׁוֹכַחַת שֶׁהַתְּפִלָּה נוֹעֲדָה לְהִתְנַגֵּד לַנֶּצַח, לְעָתִיד, לַדְּמָמָה וְלַכְּלוּם וְלִמְתֹחַ אֶת הַמִּלָּה שַׁיָּכוּת עַד שֶׁתִּהְיֶה לַנָּחָשׁ הַבּוֹלֵעַ אֶת זְנָבוֹ