האלימות: החברה הישראלית נפרמת

פרשת אונס מזעזע בגן העיר בתל אביב, מגיעה אלינו בדיוק אחרי הרצח המזוויע בבאר שבע. פרשה דולקת אחר פרשה והקצב רק מתגבר. החברה הישראלית מגלה לפתע את החצר האחורית המוזנחת שלה. הביטחון החברתי הולך ומתמעט. מנגנוני התקשורת מתחסלים אל מול האלימות. השפה היא אלימה. הביצוע הוא אלים. במקום לדבר, אונסים ורוצחים. הדיאלוג אבוד ואיתו גם התקווה להגיע להבנה בין אדם לחברו.

מוסיקה מזרחית זה זבל שהשטן לא ברא

"מוסיקה מזרחית זה זבל שהשטן לא ברא", כך התבטא הזמר המפורסם יהורם גאון בראיון בעיתון סטודנטים של שלוחת האוניברסיטה באריאל, ועורר סערה ציבורית. גאון תקף את הזמר המזרחי וכינה אותו "אסון טבע". הוא יצא נגד העברית העילגת, השגיאות והחזרתיות במוטיבים המוסיקליים. אמנם גאון סייג את דבריו וציין לטובה את שירי אביהו מדינה ושלמה בר, אך עם זאת הדגיש כי "הרוב זה בושה לאינטליגנציה. אני מייחל לרגע שכבר יעבור הגל העכור הזה ויפנה את מקומו לאיכות". גאון מצטרף בדבריו אלה לשורה של יוצרים שיוצאים בפומבי נגד המוסיקה והתרבות המזרחית, ובהם חוה אלברשטיין, שלום חנוך, המשורר נתן זך, מנחם בן ועוד. לכאורה לא צריכה להיות בעיה עם ההעדפות האישיות של אמנים ואישי ציבור שכאלה, אבל קשה להתעלם מהשאלה המזרחית העולה ומבצבצת בינות לשורות.