חוק הלאום מנמיך את השפה והתרבות הערבית בישראל, באופן שפוגע הן במיעוט הפלסטיני והן בכמחצית מהאוכלוסייה היהודית יוצאת ארצות ערב והאיסלאם

המאמר נכתב בתגובה לחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי המנמיך את השפה והתרבות הערבית בישראל באופן שפוגע ישירות במיעוט הפלסטיני ובכמחצית מאוכלוסיה היהודית יוצאת ארצות ערב והאסלאם. 

פסטיבל שער – פסטיבל השירה הבינלאומי ה-15 – הגירה, מקום ושפה

כמה עידכונים לקראת הגעה לפסטיבל שירה של הליקון במדבר

סונטת קרויצברג: מתי שמואלוף על העזיבה לברלין וספר הפרוזה החדש

סונטת קרויצברג: מתי שמואלוף על העזיבה לברלין וספר הפרוזה החדש

למה הפסקת לכתוב שירה: ראיון עם יובל גלעד בעקבות ספר השירה החדש "פרדה בברלין"

זה התחיל ברומאן מהצד עם הסיפורים והמשיך אט אט לסיפור אהבה שמצריך המון תיחזוק ועבודה. והתרחקתי מתוך המילים הקצרות, לתוך המרתון של המילים. אבל המרחק הוא גם מתוך חריש עמוק שעשיתי בתוך השירה בתחומים שונים, וגרם לי לרצות לחפש ערוצים חדשים של ביטוי. הכול התחיל ברגע שבו חיים רובינשטיין, חברי הטוב, ביקש שאכתוב לו ספר סיפורים והתייחסתי להצעתו בביטול. אבל הוא ראה דברים שלא ראיתי בתוכי. (בתשובה לשאלה איך נפלה ההחלטה אצלי להפסיק לכתוב שירה)

הפגנה נגד הטבח ברוסיה: רוסיה, הפסיקי להטיל וטו באו"ם ולחמש את אסד

מוחמד אגוואני, בדרך כלל צלע דומיננטית בהרכב ההיפ הופ המולטי–תרבותי מיפו, "סיסטם עאלי", הוא אחד הפעילים הבולטים במאבק נגד השלטון הסורי ורמיסת זכויות האדם. מוחמד אגוואני הוא גם בין המארגנים של הפגנת גרילה תרבות שבוצעה בשבוע שעבר אל מול שגרירות רוסיה במחאה על הטבח בסוריה. החלטתי לדבר איתו ולשמוע מאיפה יוצאת המחאה ומה מטרותיה והיכן נפגשים היצירה שלו ורוח ההתנגדות.

"אשר לאלים, אמור שהם אלים", או: מדוע אי אפשר לקרוא שירה הגמונית | חגי קלעי

בשבועות האחרונים משהו קורה במרחב השירה הישראלי. מי שחיו זה לצד זה בשלום קר החליטו לצאת זה כנגד זה בפומבי. בתגובה להתארגנות להקמת "איגוד המשוררים" יצאו עודד כרמלי,אורי הולנדר, ויתר משוררים ומבקרים נאו ליברליים למתקפה חריפה (ככל שמתקפה בתוך עולם השירה יכולה להיות חריפה). במסגרת מתקפה זו – עלבונות אישיים ("אל יאוש מתי" כותב כרמלי למתי שמואלוף, בתגובה לטור ביקורת שכתב על מצב השירה הישראלית, "כתוב חמש ספרים והמיליונים יזרמו. ואם בכל זאת לא תצליח להתפרנס משירה, זה לא בגלל שאתה לא יודע להבחין בין זכר ונקבה – זה בגלל שאתה מזרחי"); עלבונות קבוצתיים ("מדוע בחרו אותם לא יוצלחים" תוהה הולנדר "ובהם אף כמה ישויות הנושקות להגדרה הקלינית של שיתוק מוחין, להיהפך למשוררים דווקא"); ופילוסופיה בגרוש ("אי אפשר להמיר את הדיבור על השירה בזהותו הפוליטית, המגדרית או האתנית של המשורר. אי אפשר להמיר את הרפובליקה הספרותית במדינת רווחה ספרותית").

גרילה תרבות – שירי ההפגנות: עורכים: נוית בראל | מתי שמואלוף | רוני הירש

בכתב העת לשירה "דקה" גיליון 6 השתתפתי הן כעורך מוסף מיוחד של שירי גרילה תרבות והן כמשורר. אני גאה בשיתוף הפעולה בין גרילה תרבות ובין "דקה". אני מצרף את פתח הדבר של כתב-העת שמביא גם את הרציונאל של עריכת כתב העת וגם של שיתוף הפעולה בין שתי התנועות הצעירות.

כלום יכולה קרית-שמונה לדבר? מזל טוב לשרה שילה על זכייתה בפרס ספיר

מזל טוב לך שרה שילה על הספר המקסים, השפה המיוחדת, העריכה הקפדנית, היכולת שלנו לדבר מזרחית וגם להיות במרכז היצירה הספרותית. מזל טוב על ספר פמיניסטי, שלא וויתר על נקודת הראייה המיוחדת של גיבוריו, עם מות האב ועליית הכוח של הדמויות הנשיות. מזל טוב על ההופעה המקסימה בתחרות, על היכולת לומר למרב מיכאלי על תהליך המחיקה של השפה, הרגשת השוליות. ריגשת אותי וכולנו מחכים כבר לספר הבא. (מ.ש יוני, 2007)